מתכון להורים טובים

 להלן מובא הסבר הרציונל איך להיות הורים טובים בקיצור ובכמה צעדים:

תתארו בדימיונכם כדור שנפל לכם לתוך שלולית מלאה מים. ואתם רוצים להוציאו משם. האם תצליחו?

בהחלט כן. לא נראה שתהיה בעיה לעשות זאת.

עכשיו תתארו בדימיונכם כדור שנפל לתוך אגם. האם תצליחו לתפוס את הכדור ולמשותו מהמים?

יתכן שתצליחו, אם כי ידרש לכך מאמץ רב יותר. יתכן גם שלא תצליחו, הכל תלוי בנסיבות השטח (רוח, גלים) מצב הכדור (גודלו, החומר ממנו הוא עשוי) והמאמצים שתעשו כדי להחזירו אליכם (לשחות, להשיט אניה שתגיע אליו וכד').

עכשיו תתארו לכם כדור שנשמט מידיכם בים, ומתרחק מכם עם הגלים. האם הפעם גם כן תצליחו לתפוס אותו?

לא בהכרח. הים מתנהל לפי מזג האויר ועונות השנה. יתכן מאד שלא תצליחו להשיג את הכדור ולתפוס אותו והכדור יתרחק ויאבד בין הגלים.

באופן מקביל, הילד/ה הוא הכדור בדוגמא לעיל. דפנות השלולית, ושולי האגם או הים מסמלים את הגבולות הכל כך חשובים שאנו מציבים עבור ילדינו. הם חשובים משום שהם מגינים עליהם מ"טביעה" מ"ללכת לאיבוד" ומסמנים להם את הדרך הנכונה מבחינת התנהלות, ערכים והתנהגות.

אם כן, מהו המרחב שנאפשר לילדינו להיות?

השלולית – קטנה מדי ו'לוחצת' מבחינת השטח שהיא מאפשרת.

הים, גדול מדי, אולי נעים לשחות ולשוט בו בזמן רגיעה, אבל הים צופן בחובו גם אסונות וסכנות.

אם כן, נאפשר לילד שהות ב'אגם', אולם את גודל האגם יקבעו ההורים כוועדה או כצוות אחד על פי שני קריטריונים:

  1.  גיל הילד/ה
  2.  אישיות הילד/ה

 וביתר פרוט:

1. גיל הילד: ילד בגיל הרך ניתן לו לשהות ב'אגם' קטן אבל בהשגחה פיזית צמודה ועם עזרה ותיווך (גלגל, מצופים וכדומה).

ילד גדול יותר, שכבר יודע לשחות, נוכל להרחיב את המרחב ל'אגם' גדול יותר; הוא יזדקק לפחות שמירה והשגחה פיזיים, אך הוא עדין זקוק להשגחה ולפיקוח בהתנהלותו כמו שעות חזרה הביתה, שעות שינה, מילוי חובותיו כתלמיד ועוד.

2. אישיות הילד: ילד המגלה אחריות אישית, נאפשר 'אגם' גדול יותר, כלומר נרחיב את תחום מחייתו, ובמקביל נוכל להקטין את הפיקוח עליו. לעומת זאת, ילד שמקדיש זמן רב להנאות החיים, ישהה ב'אגם' קטן יותר. כלומר, ההורים ידרשו לעקוב יותר אחר התנהלותו ובכך נקטין את חופש פעולתו.

ניתן לנהל משא ומתן עם הילדים לגבי גודל האגם בכמה תנאים:

1. הקשב לילד/ה הקשבה מלאה ואמיתית. היעזר בטכניקת השיקוף; חזור/י על דברי הילד/ה בדיוק כמו שנאמרו על ידו/ה, בלי שינוי או פרשנות משלך. בעזרת טכניקה זו הילד/ה מרגיש שהקשיבו לו ("שמעתי אותך אומר ש…").

2. תן לגיטימציה לטענות הילדים (למשל כאשר הילד אומר: "לכולם יש…", ההורה יגיב: "טבעי שאת/ה לא רוצה להיות יוצאי דופן").

3. נסחו חוזה קצר של הכללים, עליהם הסכמתם. ניתן לכתוב את ההסכם ולתלותו על המקרר במטבח או בחדרו של הילד/ה לתזכורת.

בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הקושי של ההורים לשמור על חוקים, כללים, סדר יום ולהציב גבולות. הסיבות לכך טמונות בתקופה בה אנו חיים, המאופיינת בחופש ומתירנות, בניגוד לתקופות קודמות. אמצעי התקשורת המפותחים והמגוונים מקשים עוד יותר על השגחה על הילד/ה שלנו.

בשיחות שיש לי עם הורים, אני מדגישה כי התפקיד של הילד/ה  הוא להתנגד לגבולות ולחוקים שההורים מציבים, כך הוא מעצב את אישיותו. אולם התפקיד שלכם ההורים הוא לשמור על הגבולות בלי בהלה ובלי חשש, גם אם זה קשה.

זכרו! השמירה על גבולות היא למעשה שמירה על חייו, בריאותו הנפשית והפיזית של ילדכם ועושה לו רק טוב בעיצוב אישיותו והתפתחותו.

ולסכום, תפקידם של הורים מסתכם במלה "אגדה":

א – אהבה
 
ג – גבולות המעניקים בטחון
 
ד – דרישה
 
ה – הגנה

דברים ששמעתי מפי דר' יצחק יסעור לנדאו
"אם תרצו אין זו אגדה"
בנימין זאב הרצל
atararot@gmail.com | 055-6822582 | 09-7717099
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן