משחק לביטוי רגשות

שם המשחק: "באר הרגשות"

להלן מובאת הצעה לפעילויות קבוצתיות שונות בנושא ביטוי רגשות. המשחקים באים לפתח מודעות לרגשות העולים בנו בעקבות ארועים שונים, מסייעים להבעתם ולשיתוף האחרים בהם, וקבלת משוב מחברי הקבוצה. הפעילות מלמדת כי קיימים ביטויי רגשות שונים לאותו ארוע, כי הרגשות הם אינדבידואליים וחשוב לכבד אותם.

שלב ההכנה:

גוזרים 20 פיסות נייר, ועל כל אחת מהן כותבים שם של רגש: שמחה, עצב, כעס, קנאה, רחמים, פחד, אכזבה, תסכול, תקווה, יאוש, רוגע, חרטה, מבוכה, אשמה, בושה, גאווה, סיפוק, געגוע, ציפייה, שעמום, עלבון, אהבה, התלהבות.
מקפלים את פיסות הנייר ושמים אותן בסלסילה או בקופסה שהופכת להיות באר הרגשות.

שלב ראשון:

הקבוצה יושבת במעגל ובמרכזה באר הרגשות. משתתף אחד ניגש לבאר, מוציא מתוכה פתק ומקריא אותו לקבוצה. כל משתתף בתורו יספר ספור אישי שקשור לרגש זה.
לדוגמא: ילד מוציא את הפתק "אכזבה" יכול להגיד:
"כשהתחלתי להשתתף בחוג כדורסל ולא הצלחתי לקלוע לסל, הייתי מאוכזב מאוד מעצמי".
או:
"הדוד שלי מאוסטרליה היה צריך להגיע לארץ ובסוף נאלץ לבטל אץ הנסיעה, הייתי מאוכזב מאד".
או:
"כשהורי חזרו מחו"ל ולא הביאו לי את המשחק שביקשתי, הרגשתי אכזבה גדולה".

שלב שני:

חברי הקבוצה יושבים במעגל, ובתוכו, על הרצפה, מפזרים בצורה פתוחה את כל הפתקים, כך שכולם יוכלו לראות את הרגשות. משתתף אחד מספר מקרה שאירע לו, והאחרים יקשיבו לו, וינסו לגלות אילו רגשות הוא חש באותו ארוע. הם יגישו למספר את הפתקים המתאימים לדעתם. המספר יגיד לקבוצה מה מתאים ומה לא למה שהוא באמת הרגיש באותו מצב. חוזרים על פעולה זו עם כמה מספרים.

דוגמה:

"ראיתי בהפסקה ילד גדול מרביץ לילד קטן".
רגשות מתוך הבאר: כעס, רחמים, עצב, פחד.
תגובת המשתתף: "כעסתי על הילד שהרביץ והרגשתי רחמים על הילד הקטן, אבל לא הייתי עצוב וגם לא פחדתי".

חשוב ביותר! כל משתתף יודע היטב מה הוא מרגיש. חשוב להקשיב לו ולהתייחס בכבוד למה שהוא אומר. בשום מקרה לא ננסה לתקן אותו או לשכנע אותו לשנות את דעתו (כמו: בטח פחדת, לא יכול להיות!).

רגשותיו של כל אדם הם אישיים לו, ולא ניתן להתווכח עמם.

שלב שלישי:

הקבוצה יושבת במעגל ומשתתף (בכל פעם אחר) מספר על ארוע שקרה לו. חברי הקבוצה יקשיבו לו, ויספרו לפי התור מקרה שקרה להם, ובו הרגישו בדומה למספר.

דוגמה:

"קיבלתי מדליה בחוג ג'ודו והרגשתי גאה מאד".
מקרים קשורים:
"קיבלתי תעודה טובה מאד בבית הספר והראיתי אותה בגאוה להורים ולסבים שלי".
"כשראיתי בפעם הראשונה את האח הגדול שלי לבוש במדי צה"ל, הרגשתי גאה בו מאד".
 
מתוך הספר:
אני – אתה – אנחנו סיפורים ופעילויות להעצמה רגשית וחברתית של ילדים
של לאורה וולמר, הוצאת ספרים "אמציה"

נסו ותהנו!!!
"דאגה בלב איש ישיחנה"
משלי יב' כה'
atararot@gmail.com | 055-6822582 | 09-7717099
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן