ילדים בגרושים

התמודדות עם גרושים

מניסיוני בעבודה עם משפחות העוברות את תהליך הגרושים, אני ממליצה להיעזר בספרים בנושא, בנוסף לייעוץ מקצועי.

אחד הספרים החביב עלי והמוצלח בישומו בעבודתי עם ילדים והורים בנושא גרושים הוא ספרה של דר' דורית רואר "רחוב האושר מספר ארבע" (משנת 1989 בהוצאת רכגולד). הספר מטפל בצורה רגישה ומלאת הומור עדין בתגובותיהם הנפוצות והטבעיות של ילדים לתהליך הגרושין של הוריהם.

הספר מדבר אל ליבם של ילדים המוצאים את עצמם בתוך מערבולות רגשיות בעלות עוצמה רבה.

הוא מדבר באותה מידה גם אל ההורים המוצאים את עצמם בנוסף למצוקתם הרגשית גם במבוכה וחרדה נוכח תגובות ילדיהם.

הכלב יחזקאל, המתגורר עם המשפחה, הוא למעשה דמות מראה של הילדה יסמין דרכו מובעים רגשותיה. גילויי האמפתיה לרגשותיו של יחזקאל וניסיונותיה של יסמין לעזור לו עוזרים לה עצמה להתמודד. כמו – כן כבעל חי, במיטב המסורת של ספרי ילדים, יחזקאל יכול לבטא בצורה קיצונית יותר את רגשותיהם של הילדים אותם הוא מייצג. ילדים יכולים להזדהות בקלות עם יסמין ויחזקאל באהבתם, פחדיהם וכעסם וגם בהיסתגלותם למצבים שתהליך הגרושין חושף אותם אליהם.

אנו מלווים את יסמין ויחזקאל החל מהרגשתם שמשהו בין ההורים אינו כשורה והסרוב לקבל את המציאות הזו, דרך תגובות הבלבול והכעס על ניפוץ העולם היציב שלהם וחרדתם לקיומם הבסיסי, דרך רגשות חוסר האונים, האשמה העצמית והזדהות עם דמויות בעלות עוצמה ושליטה כמו הנינג'ה ודרך רגשות הבושה והתגובות הפסיכוסומטיות השונות של כאבי בטן וכאבי אוזניים; ובסופו של דבר השילוב הנפלא של תאור ההסתגלות ליציאת האם לעבודה, לחברה החדשה של אבא, לחיכוכים הנמשכים בין ההורים ולמעבר לעיר אחרת ביחד עם תאור סיוטי הלילה, התפרצויות הזעם, התנהגות "הילד המושלם" והתקווה שכל זה אינו אלא חלום בלהות…הופכים את הספר לאמין ביותר.

להלן ציטוט מהספר על הזעזוע למשמע דבריהם של אבא ואמא על הגרושים הקרובים, את פרץ הרגשות, הכעס, המיאון להשלים מבטא דווקא יחזקאל:
"יחזקאל קפץ על השולחן. ממש היה קשה להאמין, באותו רגע, שזהו יחזקאל רוזנטל, הכלב המנומס שלנו. מרב נביחות והשתוללות נפל הכד עם הפרחים, שעמד על השולחן והתנפץ, אחר כך יחזקאל משך את המפה, וכל שאר הדברים שעוד נשארו על השולחן נפלו. הסוכר התפזר, כוסות וצלחות התעופפו לכל עבר, צנצנת הריבה עשתה כתם גדול על הריצפה, ויחזקאל, שהמשיך להתרוצץ במטבח, השאיר עקבות ריבה דבוקים בכל מקום.
"אני לא מבין" נבח יחזקאל מתוך השלולית השמנת החמוצה, "למה אף אחד לא שואל אותי, אולי אני לא רוצה להתגרש, מה זה ככה מחליטים יום אחד בבוקר שכבר לא תהייה משפחת רוזנטל?"
והנה קטע מהספור העוסק בשלב ההאשמה העצמית, האופייני לילדים שהוריהם מתגרשים; יסמין מתפרצת על יחזקאל:
"יחזקאל, לחשתי, בעודי מנסה לתפוס את העציץ שכמובן התרסק על הריצפה, הכל בגללך – בזמן האחרון אתה כל הזמן שובר ונובח על הדוור. אני שמעתי פעם את אמא אומרת לברכה השכנה – החוצפן הזה לא יודע גבולות…אני בטוחה שאמה ואבא רבו בגללך. אני יודעת. זה בטח בגללך שאבא ואמא מתגרשים".
מכאן ואילך בא הניסיון להשלים בין ההורים, לבטל את הגירושין על ידי שיפור ההתנהגות העצמית, ביטול ההתפרצויות הנזעמות, חזרה בתשובת נימוסין ומעשים טובים.

וכאשר יסמין שואלת בתקוה:
"אז עכשיו אבא יחזור הביתה? יחזקאל כבר לא יציק יותר ולא תריבו בגללו."
באה התשובה הברורה, הכנה, הדוחה את רגשי האשמה ומעמידה את המציאות כמות שהיא:
"לא מה פתאום, אני לא מכירה שום הורים שהתגרשו בגלל הילדים או הכלבים שלהם. אבא לא הלך בגלל יחזקאל או בגללך, הוא הלך כי שנינו החלטנו להיפרד, אתם לא אשמים בכלל…"
הספר מתמודד עם נושא רציני וחשוב בשפה מובנת לכל ילד, תוך תאור אירועים מוכרים לכל אחד בחיי היומיום בארץ. ילדים שכבר קוראים יכולים להינות ממנו באמצעות ההורה המספר.

ההורים יכולים גם כן להזדהות עם אבא אלימלך ואמא ניצה כפי שהם נראים בעיני יסמין ויחזקאל. ההורה יכול לקבל תובנה טובה יותר להתנהגות הילדים (הוא שובר כוסות לא כדי לעצבן אותי אלא רק משום שהוא מאד פוחד). כמו – כן ההורה יכול לשאוב רעיונות להתמודדות עם הנושא.

הנגיעה הישירה והעדינה בחששות ובנושאי הטאבו המפחידים, הסובבים את תהליך הגרושין, יש בה תרומה רבה וחשובה למשפחות רבות המוצאות את עצמן או את יקיריהן בעיצומו של תהליך זה.

ספרים נוספים בנושא:

  • בלום ג'ודי, 1986, זה לא סוף העולם, ירושלים: כתר
  • גרולמן אירל, 1975, אנו מתגרשים, ת"א: אורעם
  • חלף דפנה, 1992, זה קרה פתאום בבית של תום, ת"א: ביתן.
  • מודן שולה, 1991, אבא ואמא של טל נפרדים, ת"א: מודן
  • רז אורית, 1990, כולם כבר יודעים, ירושלים: כתר.
  • שיר סמדר, 1986, כשאבא ואמא רבים מתוך: יומן החיים, ת"א: מודן

קישורים רלבנטיים נוספים

atararot@gmail.com | 055-6822582 | 09-7717099
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן