מגיעים אלי פניות בזמן האחרון לביצוע אבחונים: אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה – מהורים, שנכחו בוועדות השמה ברשויות העירוניות והמקומיות, בהן עלה תפקודו של התלמיד/ה בכל היבטיו; לימודי, רגשי וחברתי.
וועדת השמה מתקיימת כאשר עולה שאלה לגבי התאמתו של התלמיד/ה לחינוך הרגיל. בועדה דנים באפשרות השמתו של התלמיד/ה במסגרת חינוך מיוחד (כתה קטנה בתוך בית ספר רגיל או בית ספר לחינוך מיוחד).
נזכיר כי ועדת השמה כוללת בתוכה נציגים רשמיים ממשרד החינוך ומהרשות העירונית / המקומית, וגם אנשי צוות חינוכי וכמובן הורי הילד, שמכירים את הילד/ה ויכולים לדווח עליו על סמך קשר עקבי איתו.
הורים, בדרך כלל, מאויימים לעיתים מועדה כזו, וחוששים לעתידו של ילדם. לעיתים הם מתלבטים מהי המסגרת החינוכית המתאימה לו. במקרים כאלה חשוב לערוך לילד/ה אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי בתוספת אבחון לקויי למידה על מנת שתתקבל תמונה אובייקטיבית לגבי חוזקות וחולשות וינתנו המלצות להתמודדות.
על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי בתוספת אבחון ליקויי למידה אפשר להמליץ על מסגרת חינוכית מתאימה: חינוך רגיל או חינוך מיוחד. דו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי של פסיכולוג חינוכי קביל כמסמך רשמי בועדת השמה.
יש במדינתנו חוק חינוך מיוחד, אותו כולנו צריכים לכבד ולפעול על פיו. ברצוני להסב את תשומת הלב להמלצת ועדת דורנר (2007), בעקבותיה נעשה תיקון בחוק זה (סעיף 11 לחוק חינוך מיוחד).
התיקון מכיל שני שינויים המשפרים את זכויות ההורים לילדים המומלצים ללמוד במסגרת חינוך מיוחד:
1. זכות ההורים לבחור את מסגרת החינוך עבור ילדם:
– בית ספר לחינוך מיוחד
– כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל
– כתה רגילה כתלמיד משולב.
2. התקציב הולך אחרי הילד:
התקציב יתבצע על פי סוג הלקות ועל פי רמת התפקוד של התלמיד. בהתאם לכך, התקציב אינו מותנה או קשור לסוג המסגרת בה ילמד הילד. התקציב שייקבע "ילך אחר התלמיד" ויופנה למסגרת החינוך שבה ילמד.
כלומר, על פי החוק הקיים היום, פסיכולוג חינוכי יכול להמליץ להורים על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי בתוספת אבחון ליקויי למידה – לגבי מסגרת המתאימה לילדם. אולם מדובר בהמלצה מקצועית בלבד.
ההחלטה הסופית באיזה מסגרת לבחור נתונה להורים. דהיינו, במקרה ודעות הצוות החינוכי: פסיכולוג חינוכי ומפקחת משרד החינוך ממליצים על חינוך מיוחד, עדין ההורים יכולים להחליט שילדם ילמד במסגרת רגילה.
מצב בו הילד/ה מציג/ה קשיים בהתנהגות נחשב מקרה יוצא דופן, וההורים לא יכולים להתנגד להחלטת ועדת השמה. במקרה זה כאשר כתה שלמה בחינוך הרגיל לא מצליחה ללמוד בגלל הפרעות בהתנהגות של אותו ילד/ה ו/או יש סכנה לפגיעה בילדים אחרים בחינוך הרגיל, לא תתקבל התנגדות מצד ההורים, והילד/ה יושם במסגרת חינוך מיוחד המתאימה עבורו, גם אם ההורים לא מסכימים לכך.
תיקון סעיף נוסף בחוק קובע, כי תקציב שנקבע לילד על פי קשייו (כלומר שעות הסיוע למתן עזרה לימודים ו/או רגשית), "ילך איתו" לכל מסגרת בה ילמד. כלומר, הורים שמתנגדים למסגרת חינוך מיוחד, עדין יוכלו לקבל עבור ילדם את הסיוע שמגיע לו במסגרת החינוך הרגיל.
ההתנהלות היום מפחיתה את הלחץ, האיום והכפיה – בה נמצאו ההורים בעבר. היא מאפשרת להם לבדוק ולבחון מה מתאים לילד/ה שלהם ולבחור בעצמם. הורים פונים להתייעצות לפסיכולוג חינוכי, העורך לילד/ה אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי בתוספת אבחון לקויי למידה – ועל פי המימצאים ממליץ על המסגרת המתאימה.
הורים, עליכם לדעת שבכל בחירה יש יתרונות וחסרונות; בחינוך הרגיל, הילד נשאר עם חבריו, אולם הוא יתקשה בודאי בתהליך הלמידה ויצבור תסכולים.
לעומת זאת, בחירה במסגרת למודים של החינוך המיוחד, מאפשרת לילד ללמוד בהתאמה ליכולותיו ולהצליח, אבל הסביבה החברתית המוכרת משתנה. לעיתים יש צורך בנסיעות להגיע למסגרת.
פרט לביצוע אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי בתוספת אבחון לקויות למידה, כדאי גם לשוחח עם הורים, שילדיהם לומדים או למדו במסגרת חינוך מיוחד, לשוחח עם תלמידים שלמדו במסגרות מיוחדות ולהתרשם.
חשוב שההורים יבקרו במסגרת החינוכית המומלצת, ויתרשמו בעצמם. לעיתים הורים עם התנגדות גדולה, שינו את דעתם לאחר הביקור. ישנם בתי ספר לחינוך מיוחד הקובעים כמה ימי בקור במסגרת.
כדאי להתעדכן ולהגיע!
אין טוב ממראה עיניים!
קרא עוד:
ביקור בבית ספר לחינוך מיוחד – הבית של תמר
