התמכרות למדיה ב – מה עושים

לבני המשפחה ולחברים קשה מאוד להתחרות בכיף ובבידור שמעניקים משחקי המסך. הקצב שלהם אטי יותר, הם לא נותנים בעיטה סיבובית באויר בלחיצת עכבר ולא מוציאים אש מהפה.

בעולם האמיתי צריך להתאמץ כדי ליהנות. למשל, כדי להיפגש עם חבר צריך לקבוע איתו, ואז כשנפגשים צריך להקשיב לו ולהתחשב במה שהוא רוצה לעשות.

במחשב הכל הרבה יותר פשוט וקל: אתה עושה מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה ובלי להתחשב באף אחד.

להלן כמה המלצות להתמודדות:

חיבור במשפחה

אהבת המסכים הורידה את כמות התקשורת בין בני המשפחה, וגם את האיכות שלה. ההורים מתקשים לעזוב את הטלפונים הניידים או את המחשבים שלהם, הילדים "דבוקים" למשחקים במחשב ומסרבים לשוחח, לצאת לטיול או לשבת בארוחה משפחתית – כדי לא להפסיק את המשחק. בבתי קפה ובמסעדות אנו רואים משפחות או חברים יושבים סביב השולחן כשכל אחד עסוק בטלפון הסלולרי שלו.

 כאשר אנחנו צופים באותה תוכנית טלויזיה או יושבים באותו חדר וכל אחד עסוק במסך שלו אנו משכנעים את עצמנו שאנו מבלים יחד. אנחנו אומנם לא לבד, אבל אנחנו גם לא ביחד, במלוא מובן המלה.

כדי שמפגש עם בני המשפחה יגרום לנו אושר וישאיר אצלנו טעם טוב גם אחרי שהסתיים, צריך שנהיה באמת ביחד: נשוחח, נביט בעיניים, נשחק או נעבוד בשיתוף פעולה, נצחק ולפעמים גם נחבק ונלטף.

חוקרים מצאו שככל שאנשים מבלים יותר זמן עם יקיריהם, כך הם מאושרים יותר.

אבל אם אנחנו "מזמינים" לבילוי גם את המסכים, רמת האושר יורדת, וזה פספוס ענק! זה כמו להחזיק אוצר גדול בין הידיים, לקחת ממנו טיפת זהב ולעזוב אותו, לא חבל?

כדי שהאושר לא יברח לנו חשוב שנמצא את האיזון בין זמן עם המסכים לבין זמן נטול מסך שבו המשפחה מתאחדת ומתחברת.

לדוגמא: הארוחות המשפחתיות מעניקות הזדמנות לבני המשפחה להתעדכן, לחלוק חוויות וגם לצחוק ולהינות.

  • נסו לערוך ארוחה משפחתית מדי יום. כבו את הטלויזיה והשאירו את המכשירים הסלולריים מחוץ לתחום!
  • חפשו גם זמן לשיחה ולפעילות משותפת, ואל תזמינו את המסכים! זה יכול להיות טיול בטבע, בישול, נגרות או כל פעילות אחרת שאתם אוהבים. לפעמים הדרך היחידה להתנתק מהמסכים היא לצאת מהבית. גם מחוץ לבית הפעילו איפוק עם המכשירים הסלולריים, וזכרו שלא חייבים לענות מיד לכל מסרון או שיחה.
  • למשפחות נועזות בלבד! מה דעתכם לקבוע מדי יום שעה ללא מסכים? בשעה בזאת מכבים את כל הטלפונים הניידים, ואף אחד מבני הבית לא עוסק במסכים. יתכן שבהתחלה ההרגל החדש יקשה עליכם, אך עם הזמן תגלו את היתרונות שהשעה הזו מביאה לכל אחד מכם ולמשפחה כולה.

 זמן האיכות המשפחתי מגבש את בני המשפחה. החוויות שאתם חולקים יחד יהפכו לזכרונות יקרים שתישאו בלבכם כל החיים. זהו מקור האושר האמיתי!

 

 

חבור עם החברים

בשנים האחרונות השתנו ההרגלים החברתיים של ילדים באופן משמעותי. כיום הם נפגשים פחות זה עם זה, וכשכבר נפגשים, חלק גדול מהזמן כולל שימוש במסכים: צפיה בטלויזיה, משחקי מחשב או התעסקות עם המכשיר הסלולרי וכל מה שיש בו: מסרונים, תמונות, סרטונים או המשחק החדש שכולם משחקים בו.

 

 

חשוב להבין שגם אם משתפים את החבר במה שקורה על המסך, תשומת הלב שהוא מקבל מאיתנו יורדת בצורה משמעותית. וכך, מבלי שנרגיש, מתפספסות הזדמנויות לתקשורת, לסיפוק ולשמחה עם החברים…הילדים מתרגלים לשפה הקצרה של המסרונים ומתקשים לנהל שיחה ארוכה יותר או מעמיקה עם חבריהם. עובדה מצערת היא שבני נוער רבים פונים לשתיית משקאות אלכוהוליים כדי להרגיש משוחררים ולהצליח לתקשר עם חבריהם בזמן המפגש.

אנו מתבלבלים בין החברים הווירטואליים לחברים האמיתיים. כדי שנבין, מספיק לחשוב מי מתוך עשרות ומאות ה"חברים" שלנו ברשת החברתית יעזור לנו בעת צרה או יגיע לחגוג עמנו את יום הולדתנו, והכוונה לנוכחות ממשית ולא לכרטיס ברכה וירטואלי!

גם עם החברים, המפתח הוא מציאת איזון. לתקשר איתם גם דרך הטלפון הנייד והרשתות החברתיות, אבל גם פנים אל פנים.

  • ילדים! כשאתם נפגשים עם חבר, תוכלו לחלק את המפגש לזמן עם מסכים וזמן בלי מסכים.
  • לפני שמגיע אליכם חבר, חשבו בעצמכם או בעזרת ההורים מהן האפשרויות לפעילות בביתכם או בסביבה שלכם שלא כוללת מסך. לדוגמא: עבודת יצירה, ריקודים, רכיבה על אופניים, משחק כדורגל במגרש.
  • כתבו אפשרויות אלה על דף כדי שתזכרו אותן. כשחבריכם מגיע, התייעצו איתו מה מביניהם היה רוצה לבחור. שאלו אותו גם אם יש לו רעיונות אחרים. כדאי להשאיר את זמן המסכים לחלק השני של המפגש, ולא – אתם עלולים "להידבק" אליהם ולא לעשות שום דבר אחר.
  • אל תחששו מלחץ חברתי להיות כל הזמן מול המסך, יתכן מאוד שגם חברכם ייהנה לעשות פעילות "מחוץ לקופסה". אולי כבר נמאס לו לשתול ירקות וירטואליים, לפוצף בועות ולהפיל ינשופים מעמוד, אבל הוא מתבייש להודות בזה כדי לא להיראות "חנון".
  • אם חברכם רוצה רק לעסוק במסכים או אם קשה לכם לשכנעו לעשות משהו אחר, תוכלו לבקש עזרה מההורים.

החוויות שאנחנו חולקים עם חברינו מעניקות לנו את הרגעים הכי יפים וכיפיים בחיים. אל תיתנו למסכים "לגנוב" לכם אותם!

 

בקרה על זמן ותוכן הצפיה בתוכניות

שידורי החדשות בטלויזיה נפתחים בספורים הקשים ביותר: אסונות טבע, תאונות, מלחמות, ואילו חדשות טובות – ותאמינו לי שיש הרבה כאלה – נדחות לסוף המהדורה. בטלויזיה ובקולנוע התרגלנו לצפות באלימות. במשחקי המחשב והווידאו יריבים מחסלים זה את זה, והדם משפריץ לכל עבר.

האם כולנו אלימים? לא. האם כל אהבה רומנטית גורמת לצער ולשיברון לב כמו שרואים באופרת הסבון? לא. האם מחכים לנו בפינה אסונות, תאונות ומלחמות. לאו דווקא.

  • הורים! חשוב מאוד שתהיו מעורבים בבחירת תוכניות הטלויזיה והסרטים של ילדיכם. תוכניות אלימות במיוחד עלולות להגביר את תוקפנותם וסרטי אימה עלולים לגרום להם לפחדים או לסיוטים. ילדים רגישים במיוחד שרואים תמונות קשות בחדשות או בסרטים עצובים, עלולים לפגוש את התמונות הללו בדמיונם שוב ושוב, ולעיתים יתקשו להתרכז או להירדם.
  • חשוב להתאים את מינון הצפייה בתוכניות כאלה לגילו של הילד ולרמת הרגישות שלו. למשל, אצל ילדים צעירים או רגישים מאוד, כדאי לעתים להימנע לגמרי מחשיפה לתוכניות שכאלה או להגביל אותם לצפייה בתוכנית אחת.
  • מומלץ מאד שמבוגר ילווה אותם בצפיה, כדי שיוכל לענות על שאלות הילד ולשוחח עמו על מה שראה.

אם נוריד משגרת יומנו את כמות התוכניות והמשחקים האלימים המפחידים והמדכאים מהמסכים, העולם יראה לנו מקום טוב לחיות בו, ונרגיש בו בטוחים, רגועים ושמחים יותר.

 מתוך הספר: המדריך המחוייך לאושר משפחתי של לאורה וולמר, 2015, אמציה הוצאת ספרים

"השפה היחידה להבנת דברים מסויימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת".
טום בראון
atararot@gmail.com | 055-6822582 | 09-7717099
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן