התמודדות עם טיקים
ילדים הסובלים מטוראט מתמודדים לא רק עם קשיי המחלה, אלא גם עם תגובות ילדים ומבוגרים. ילדים אלה מהווים אתגר להורים ולמורים, שצריכים לפתח מיומנויות הכלה. בנוסף, אבחון פסיכודידקטי יכול לתרום למציאת דרכי למידה מתאימים ולמתן הקלות בבחינות על מנת שיוכלו למצות את הידע שרכשו.
אצל הרבה תלמידים, האספקט היחיד של תסמונת טוראט שיבוא, לידי ביטוי בכתה ובבית הספר יהיה הטיקים. תגובות המורה לטיקים אלה ותגובותיו להתייחסות של התלמידים האחרים לטיקים אלה, הן בעלות משמעות קריטית. המבוגרים בבית הספר, המורה וצוות ההוראה, הם אלה המעורבים בחייו של התלמיד בעל תסמונת טוראט. לא זו בלבד שמעורבות זו מטילה עליהם אחריות רצינית, אלא גם הזדמנות גדולה להשפיע בצורה חיובית וארוכת טווח על הסתגלותו של הילד (בעל תסמונת טוראט) ועל קבלתו על ידי חבריו.
יש לדבר עם הילדים האחרים בכתה ובבית הספר כדי לעזור להם להבין את הסימפטומים, ובכך להפחית לעג ולגלוג. יועצי בתי הספר, פסיכולוגים ונציגים מהעמותה לתסמונת טוראט יכולים לספק אינפורמציה וחומר אודיו – ויזואלי מתאים לתלמידים ולעמיתיך המורים. מובאים כמה טיפים בנושא:
תן לילד הזדמנות להפסקות קצרות מחוץ לכתה. מקום פרטי כמו חדר האחות, הוא מקום נוח לפרוק את הטיקים. תלמידים מסויימים בעלי תסמונת טוראט יכולים ורוצים לדכא את הטיקים שלהם לזמן מה, אבל בסופו של דבר, הם חייבים להתפרץ. נראה שיש הצטברות של מתח, שדורשת השתחררות. הקצאת זמן במקום פרטי כדי להירגע ולשחרר את הטיקים עשויה לעיתים קרובות להפחית את הסימפטומים בכתה.
ההפסקות הקצרות האלה עשויות גם לשפר את יכולתו של הילד להתרכז בעבודות הכתה, כיוון שהוא לא יצטרך להשתמש בכל האנרגיה שבו כדי לדכא את הטיקים.
אפשר לבחון את התלמיד בעל תסמונת טוראט בחדר פרטי, מקום שבו הילד לא יצטרך לבזבז אנרגיה לשם דיכוי הטיקים שלו, בעוד שירגיש צורך לעשות כן אם ישאר בכתה, כדי לשמור על השקט בזמן המבחן.
יש תלמידים הזקוקים לגישה מתונה ויש הזקוקים למסגרת נוקשה. יש להתאים לכל תלמיד את הדרך היעילה עבורו.
אם קיימת תקופה, שבה הטיקים של הילד חמורים במיוחד, הימנע מלדרוש ממנו לדבר בפני הכתה באותה תקופה. התלמיד יוכל להקליט עבודות שצריכות להיעשות בעל פה, כך אפשר יהיה להעריך את מיומנותו בהבעה בע"פ בלי להעמידו בלחץ של דבור בפני הכתה.
צריך לזכור שילד בעל תסמונת טוראט מתוסכל בדיוק כמונו בשל אופיים המרגיז והמפריע של הטיקים. אם תהיה בן בריתו של אותו הילד, ותעזור לו להתמודד עם תופעה מפריעה זו, יחד עם משפחתו ויחד עם אנשי מקצוע מתאימים, בית הספר יכול לשמש חויה חיובית עבורו.
התמודדות עם טיקים קוליים
במקרים מסויימים, התנועות והקולות עלולים להיות מרגיזים ואולי אפילו מפריעים לכתה. חשוב לזכור שהם נעשים בצורה בלתי רצונית. אנא, אל תגיב בכעס. זה דורש סבלנות מצידך, אבל נזיפה בילד בעל תסמונת טוראט כמוה כנזיפה בילד בעל C.P. (שיתוק מוחין) על היותו כבד תנועה. ילד בעל תסמונת טוראט הננזף בגלל הסימפטומים שלו, לעיתים קרובות מתחיל לפתח פחד מבית הספר או נעשה עויין כלפי בעלי הסמכות בבית הספר. היה אתה מודל לדרך שבה הילדים האחרים בכתה יגיבו לסימפטומים. אם המורה אינו סובלני, אחרים בכתה ירגישו חופשיים ללעוג לילד. מורים משמשים מודל לחיקוי של תלמידיהם. הקבלה של הילד עם בעייתו וההתייחסות החיובית כלפיו היא "מדבקת".
התמודדות עם בעיות קשב:
נוסף לקשיי למידה, להרבה ילדי טוראט יש רמות שונות של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). טפול תרופתי בהפרעה זו הוא מאד מסובך. אפילו לאלו שיכולים לקבל טפול תרופתי עלול להיות קושי מסויים לשמור על רכוז.
להלן הצעות למורה כיצד לסייע לתלמיד בעל תסמונת טוראט שיש לו בעיית קשב:
- הושב את הילד קדימה, מול המורה, כדי להפחית את הסחת הדעת הויזואלית על ידי ילדים אחרים.
- נסה לא להושיב את הילד ליד חלונות, דלתות או כל מקום שיכול לשמש מקור להסחת דעתו.
- תן לתלמיד "משרד" – פינה שקטה לעבוד בה; בכתה עצמה, בפרוזדור או בספריה. אסור שיהיה זה מקום אליו נשלחים ילדים לשם ענישה, אלא מקום שהתלמיד עצמו יכול לבחור ללכת אליו כשהרכוז נעשה קשה.
- תקופות העבודה האינטנסיבית צריכות להיות קצרות, ועם הפסקות. בהפסקות אפשר לבקש ממנו לעשות איזשהו סידור קטן או פשוט לאפשר לו להתנועע קצת בכיסאו.
כמו – כן רצוי לשנות את המשימות לעיתים קרובות. - יש לעשות חוזה עבודה מראש. עליו לסיים מספר ספציפי של בעיות בזמן נתון וסביר. החוזה צריך להיות מציאותי. אין לדרוש מתלמידים עם בעיות כאלה להשלים שניים או שלושה דפי עבודה בבת אחת. משימות קצרות עם בדיקה תכופה הן הרבה יותר יעילות.
- באשר לילדים צעירים יותר – מחוות פשוטות, כמו הנחת ידך על כתפו, יכולות לסייע הרבה כתזכורת לרכוז.
מתמטיקה:
שימוש בחישובית או בדפים עם משבצות חשבון גדולות.
במבחנים – סיוע על ידי מורה בהתארגנות ברצף התהליך, שיכתוב התהליך וכו' בשעת מבחן או אחרי מבחן.
זכרון
במקרים של בעיות זכרון קשות, לאפשר עבודות במקום בחינות, ללמד טכניקות זכירה, לצמצם את כמויות החומר ועוד.
חרדת מבחנים
לאפשר יותר עבודות במקום בחינות.
כפייתיות
כשתלמיד נכנס לדפוס של כפייתיות, אפשר לתת לו הפסקה, או לעבור בכתה למשימה אחרת, להזכיר לתלמיד להמשיך וכו'.
אימפולסיביות
לתת הוראות צעד צעד, לבקש מהתלמיד שיחזור על ההוראות אחרי שהילד עשה פריט אחד או שניים לבדוק ואז לתת לו עוד משימה או שתיים.
במבחנים לעבור אתו על השאלות לפי המבחן כדי לבדוק שקרא את השאלות עד הסוף והבין.
לעבוד עם התלמיד אחרי המבחן כדי לבדוק אם ענה על השאלות.
טיפוח דימוי עצמי
ציון בעד מאמץ, רצינות, השתדלות וכל דבר הראוי להערכה, חיזוקים חיוביים בכל דבר אפשרי.
עיבוד הבעיה עם הכתה ובית הספר להפחתת הלעג על ידי יועצים ופסיכולוגיים.
התמודדות עם בעיות כתיבה
לאחוז ניכר של ילדים בעלי תסמונת טוראט יש קשיים באינטגרציה ויזואלית – מוטורית; לכן, משימות שדורשות מתלמידים אלה לראות חומר, לעבד אותו ואחר כך לכתוב אותו, הן מאוד קשות ודורשות הרבה זמן. בעיה זו משפיעה גם על העתקה מהלוח או מהספר, על השלמת עבודות כתיבה ארוכות, על סדר בעבודות הכתיבה ועל הזמן הניתן להשלמת עבודות בכתב. אפילו לילדי טוראט מאד מבריקים, שאין להם בעיה בתפישת מושגים, עלולה להיות בעיה בהשלמת עבודות בכתב בגלל ליקוי ויזואלי מוטורי זה. לעיתים נדמה כאילו התלמיד עצל או מבקש להתחמק מעבודה, אבל למעשה המאמץ להעלות את העבודה על הכתב הוא לפעמים משימה בלתי אפשרית לתלמידים אלו.
להלן הצעות שונות כיצד אפשר לסייע לילדים בעלי קשיי כתיבה להצליח בלימודיהם:
- להתאים את העבודות בכתב ליכולתו:
דרוש מהילד להעתיק ולעשות רק חלק מהעבודה שניתנה לכל הכתה; אפשר לילד להגיש עבודות מוקלטות על קלטת או בעל פה במקום בכתב.
הרשה להורים או למבוגר אחר להעתיק את העבודה של הילד או לשמש כ"מזכירה", כך שהילד יוכל להכתיב את רעיונותיו. - הדחף לחזור על דברים יכול לבוא לידי ביטוי גם בקריאה ובכתיבה. לעיתים תלמידים אינם מסוגלים להשלים עבודה מסויימת כיוון שהם "ניתקעים" בגלל הצורך לחזור ולקרוא או לחזור ולכתוב מלה מסויימת שוב ושוב. אם אתה מבחין בכך, הצעדים הבאים יכולים לעזור:
א. אפשר לילד לעשות הפסקה קצרה או להחליף משימה.
ב. כשהילד קורא, תן לו כרטיס עם "חלון" שחושף רק מלה אחת ומכסה את היתר. התלמיד צריך לגרור את החלון בזמן הקריאה כך שהמלה שכבר קרא תהיה עכשיו מוסתרת ובכך פוחתים הסיכויים "להיתקע".
ג. כשהתלמיד כותב, בקש ממנו לכתוב בעפרון ללא מחק, או בעט או הרשה לו להשלים את העבודה בעל פה. מידי פעם תן לו תזכורת להתקדם בעבודתו.
ד. הכן סיכומים של עיקרי החומר הנלמד עבור התלמיד.
ה. אין להוריד ציון בגלל שגיאות כתיב או חוסר הספק.
מתוך: על תסמונת טוראט: קוי הנחיה למורה ולהורה, א.ס.ט.י. ארגון סינדרום טוראט ישראל
קרא עוד:
