ליקויי למידה: רגשי חברתי

ליקויי למידה: רגשי חברתי

 

 
מאפיינים רגשיים חברתיים
של לקויי למידה ו/או הסובלים מקשיי קשב ורכוז
אצל ילדים, נוער ומבוגרים
 
כתבה: רוטפלד עטרה
פסיכולוגית חינוכית בכירה
מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
מנהלת מכון עטרה
שנה: 2009
 
תקציר:
המאמר הינו סכום ההרצאות שניתנו על ידי במכללת וינגייט. המאמר עוסק בשלושה נושאים מרכזיים:
  1. הרחבת נקודת המבט מהסתכלות על ילד לקוי למידה בודד להשפעות כלליות על תפקודו; החל מתפקוד ההורים ועד השפעת המערכת החינוכית והמערכת הפוליטית השולטת.
  2. ליווי התפתחותו הרגשית והחברתית השונה של הילד לקוי הלמידה מלידה ועד בגרות בהשוואה לילד רגיל על פי התיאוריות ההתפתחותיות הקיימות: פיאז'ה, פרויד ואריקסון.
  3. העלאת המודעות למתרחש בלב ההורים בתהליך גידול ילדם לקוי למידה ו/או הסובל מקשיי קשב ורכוז והבנת התנהגותם.
ליקויי הלמידה ו/או קשיי קשב ורכוז באים לידי ביטוי לא רק בתחומי הלמידה בבית הספר. השפעתם ניכרת גם בהתנהגות ובהתפתחות הרגשית והחברתית לאורך כל השנים; החל מגיל הרך, ממשיך לגיל הגן ובית הספר ועד גיל ההתבגרות והבגרות.
הקרובים לילד: ההורים ובני המשפחה מושפעים אף הם מהמאפיינים של הלקות. במאמר זה תתואר התפתחותו הרגשית והחברתית של הילד לקוי הלמידה ו/או בעל קשיי קשב ורכוז לאורך השלבים ההתפתחותיים המוכרים על פי התיאוריות של פרויד, אריקסון ופיאז'ה.
כמו - כן תוסבר ההשפעה ההדדית של הסביבה: המשפחה, מערכת החינוך והמערכת התרבותית והפוליטית על אופן התפתחותו של הילד לקויי הלמידה ו/או בעל קשיי קשב והרכוז. המאמר מצביע על הצורך להקדים ולאתר קשיים באמצעות אחד מסוגי האבחון (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז) - על מנת שניתן יהיה לבנות תוכנית טפולית מתאימה מוקדם ככל האפשר לסיוע ולעזרה.

הגדרה
כיום אנו יודעים כי ליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז הינם הפרעה שבסיסה דיספונקציה נוירולוגית מרכזית,
הנוגעת לכמה אזורים במוח וגורמת לשינויים תפקודיים וביוכימיים. ביטוייה הם בכשל של הפרט להשיג הישגים סטנדרטיים ונורמטיביים לגילו, כמו: ברכישת מיומנויות יסוד (קריאה, כתיבה, חשבון), על אף היותו בעל יכולת שכלית תקינה. היא גם מתבטאת באי יכולתו של הפרט לרכוש הרגלים ונורמות התנהגותיות ולהתפתח בצורה תקינה מבחינה רגשית ונפשית. כשמדובר בהפרעת קשב ורכוז מתבטא הדבר באי יכולתו להיות מאורגן ומווסת לפי צורכי החיים.
ברוב המקרים מדובר במרכיב תורשתי.
 
הגדרה מורחבת
הגדרת הלקות מתמקדת, למעשה, בשנים המקבילות לגיל החינוך הפורמלי.
בתקופה זו, התלמיד מופנה לאבחון פסיכודידקטי או פסיכולוגי בד"כ על רקע קושי בלמודים. כך, נוצרת הפרדה בין מאפיינים לימודיים של הלקויות למאפיינים הנוגעים למהלך החיים הרגשיים, נפשיים, התנהגותיים ובין אישיים.
המודל האינטגרטיבי שיוצג במאמר זה אינו מבחין בין סוגי ההפרעה הנוירולוגית, אלא מדגיש את המהלך ההתפתחותי המתרחש בנפש הילד.
 בריאות נפשית נקבעת לא רק על ידי פוטנציאל מולד, אלא על ידי מגע מתמשך עם הסביבה המשפחתית וסביבות חינוכיות וחברתיות. כשהאנשים הקרובים לילד בסביבות השונות אינם יודעים מהי משמעות הגדילה עם ילד ליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז, וממשיכים לפנות אליו לאורך שנים כ"ישות" תקינה מבחינה נוירולוגית, ממשיכים לפרש את קשייהם כבלתי קשורים, או נפרדים, או משניים ללקות - במקרים כאלו ממשיך להעיב צל כבד על חייהם של הילדים ומטען כבד של תחושות אשמה וכשלון על הוריהם.
הורי הילד מתמודדים יום יום לאורך שנים, ללא ידיעה שילדם סובל מהתסמונת. לכן, מהלך התפתחותו שונה, ולרב קשה יותר משל אחיו. ההורים הם קורבנות לאותו "עיוורון" בו לוקים רבים.
עם הזמן נוצר מעגל מסלים, בו ניצבים כל ילד והוריו בפני שלוש חזיתות סימולטנית: הלקות והשלכותיה,
החיים הרגשיים - נפשיים והסביבה (חינוכית חברתית). אי ראיית כל החזיתות במכלול אחד שלם פוגעת באבחנה ומשבשת את היכולת לסייע ולעזור.
בניגוד להפרעות מולדות, גופם החיצוני של ילדים ליקויי למידה ו/או הסובלים מקשיי קשב ורכוז נראה תקין.
אין ביטוי גלוי לעין שישדר לילד או להוריו "אני סובל מלקות נוירולוגית". לכן, עד שלא תיערך אבחנה מדוייקת יגדל הילד עם קשיים תפקודיים כשהוא צובר בקורות ותארים (כמו: עצלן, ישנוני).
לכן, חשוב כל כך לעבור אבחון פסיכודידקטי או אבחון קשב ורכוז על מנת לברר את הסיבות לקשיים בתפקוד ולבנות תוכנית לסיוע ועזרה.

אביא דוגמא שתמחיש את האמור לעיל:

בחורה בת 21, שסיימה תיכון במסלול עיוני בציונים טובים מאד. אולם, לאורך השנים גילתה קשיים בהתארגנות;
פיזור בחפצים, שיכחה של חפצים, נטיה לדחות משימות לרגע האחרון ועוד. התגובות של הוריה, קרובי משפחה שהכירו אותה ואנשי חינוך שליוו אותה היו חסרות אמפתיה והכלה לקשיים שגילתה, היות והם עמדו בסתירה ליכולותיה האינטלקטואליות הגבוהות ולהישגיה הגבוהים בלמודים. לעיתים התגובות היו מגנות ופוגעות.
לאחר השרות הצבאי, ובהבנת מצבה מתוך קריאה ורכישת מידע, פנתה אותה בחורה לרופא המשפחה לברור הבעיה. היא הופנתה לבדיקת קשב ורכוז ממוחשבת, ולבדיקה נוירולוגית - שאישרו קיום קשיים של קשב ורכוז.
בהמשך קבלה הדרכה לרכישת אסטרטגיות התארגנות יעילות. אותה בחורה צברה תסכול ותחושות אשמה לאורך שנים, כתוצאה ממצבה ומתגובות הסביבה. בעוד, שאבחון קשב ורכוז מוקדם יותר היה יכול להביא להתמודדות נכונה עם הקושי, ולחסוך רגשות אשם לילדה ולהוריה.
 

לקות למידה - קשב ורכוז כמודל רב מימדי
 
היום מגלים חשיבות בזיהוי מאפייני הלקות לא רק בגיל בית הספר, אלא כבר בינקות. יותר מכך, נחקרים היום מאפיינים בשלב העוברי, היכולים לתת הבנה טובה יותר לקשיים:
אם בעבר נתפסו תקלות במהלך הלידה (כמו: לידת עכוז, מלקחיים, וואקום וכדומה) כגורם נוסף האחראי להופעת ליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז. לאחרונה, ההשערה היא כי חלק מהתקלות הן תוצאה ישירה של נוכחות הלקות כבר בחייו של העובר, עוד טרם לידתו. הלקות בתקופת העוברות היא הגורמת בהמשך לאי התאמה בהעברת מידע מהעובר לרחם האם. מסיבה זו, מתרחשת הלידה בצורה לא תקינה.
קשיים בריאותיים: דלקות אוזניים מתמשכות, נוזלים באוזניים, אסתמה בנשימה ובעור - אלו תופעות רפואיות שעלולות לאותת להורה שהיילוד "מועד" להיות בעתיד מאובחן כסובל מליקויי למידה ו/או מקשיי קשב ורכוז, וכך הן תורמות תרומה ישירה ועקיפה לאיכות החיים הנפשיים הפחות מיטיבים של ילדים והוריהם.
חוקרים (גרינשפן 1992, 1993, 1994, 1998) הבחינו בחשיבות זיהויו של הטמפרמנט אצל תינוקות וביכולת לנבא באמצעותו הבדלים בין אישיים.

במהלך מחקרם איפיינו החוקרים שלושה סוגים של מזג אצל תינוקות:
  1. תינוקות נוחי מזג  - מהלך הסתגלותם נעים ונוח. הורים ידברו עליהם כעל ילדי השכנה.
  2. תינוקות המתחממים לאט - יגיעו ליעדם, אך בקצב איטי ונמוך מהנורמה. מוערכים בשנה הראשונה לחיים כ"תינוקות מלאך", שאינם תובעים הרבה מהסביבה. הם מאפשרים להורה תחושת רוגע ועיסוקים צדדיים רבים לצד גידולו. "מחירו" של הקצב האיטי יתגלה רק בשלב מאוחר יותר. לעיתים יחולל מהומה רגשית אצל ההורה.
  3. תינוקות קשיי מזג - קבוצה סוערת של יילודים ותינוקות, אשר אופי תגובתם, מהירות תובענותם, חוסר הסדירות הביולוגית במעגל החיים היומיומי וההתפתחותי שלהם (הסדרי שינה וזמן עירות, רעב ושובע, פעלתנות וכיו"ב) יוצרים אצל ההורה תחושת מחנק, תשישות וחרדה לגבי איכותו כהורה.
סטנלי גרינשפאן (1994, 1993, 1992) מצא כי ילדים רבים, אשר יאובחנו בהמשך חייהם כסובלים מלקות למידה ו/או מקשיי קשב ורכוז, היו בינקותם תינוקות קשיי מזג או "מתחממים לאט".

המאפיינים, שאותרו אצל שתי הקבוצות לעיל, משפיעות גם על אופן התפתחותו וחייו של היילוד, וגם משפיעות עליו בהמשך חייו כבוגר וכהורה. בנוסף, קיימות השפעות הדדיות כתוצאה מהקשרים שנוצרים בין היילוד הצפוי להיותו לקוי למידה ו/או בעל קשיי קשב ורכוז להוריו, מוריו, חבריו וכדומה.

בואו נעקוב אחר השפעות הדדיות אלו:
תינוק איטי או קשה מזג, לא רק קשה להוריו, אלא חווה בהתפתחותו קשיים נפשיים משל עצמו.
חוויותיו על העולם; כמקום בטוח, מרגיע מעורר אמון  - שונות ופחותות באיכותן מתינוק נוח מזג. אי סדירות ביולוגית המשפיעה על סדרי ערנות ושינה, קשיים בוויסות הרעב והשובע וקושי בהסתגלות לשינויים בסביבה - תורמים באופן הדרגתי לתחושת הקושי והמצוקה שעלולה להצטבר אצלו. מזג התינוקות מלווה אותו כבוגר ומהווה בהמשך - מרכיב מרכזי בהורות שלו עצמו.
במקביל - הורים לתינוקות המתוארים לעיל (קשיי מזג או המתחממים לאט) חווים עצמם כהורים לא מספיק טובים לתינוקם ומסתובבים חסרי מנוח בהעדר דרך לטפל בהם נכון. הם חווים את התינוק כמתנגד להם, כמי שרואה אותם כהורים לא מרגיעים ומחזירים לו מבלי דעת יחס רווי מתח נפשי המתרקם למתח ביחסים.
הורים לתינוקות כאלה המשתפים בקשייהם את הסביבה (למשל: אחות טיפת חלב או רופא) אינם מקבלים מענה תומך. אחות טיפת חלב יכולה להגיב לדיווח האם התשושה מחוסר שינה ומקושי מתמשך להרגיע את ילדה כך: "תראי איך שאת מתוחה... אם תהיי רגועה, גם תינוקך יהיה רגוע". הצוות הרפואי מעביר את האחריות לאם, ללא התייחסות לקשר
הדו - כיווני; תינוק והורה. ניתוח נכון
יותר של המצב כהפרעת קשר על רקע סוג טמפרמנט וקשיי וויסות יכול היה לא רק למתן את רגשות האשמה של האם, אלא גם לצייד אותה בתובנות ובכלים להתמודדות טובה יותר עם התנהגות התינוק.
לעיתים עצם הידיעה שהגורם המפריע אינו התנהגותה, מהווה את הצעד הראשון בחוויית הקלה מסויימת.
 
לקות למידה קשב ורכוז - כמודל התפתחותי רב תחומי ורב מימדי

 
 
המודל לעיל מציג למעשה את תופעת ליקויי הלמידה ו/או קשיי הקשב והרכוז כמתבטאים במכלול תחומי החיים:
  • נוירולוגי
  • קוגניטיבי
  • מוטורי רגשי וכדומה...
המודל גם מציג את מכלול ההשפעות על הילד לקוי הלמידה וקשיי הקשב והרכוז: המשפחה, הסביבה החינוכית והסביבה החברתית, התרבותית - פוליטית באותה תקופה.
נציין שההשפעות הן הדדיות, דו סטריות: תגובת הילד משפיעה על תגובת ההורה וההפך - גם הוא נכון.
 

הילד לקוי הלמידה ו/או בעל קשיי קשב ורכוז:
מודל ההתייחסות האינטגרטיבי לעיל מזהה ארבעה מוקדי קושי עיקריים המאפיינים את הלקות ומתגלים בעוצמה שונה ובהיקף שונה בקרב כלל הילדים הלוקים בה:
  • לקות למידה - קשב ורכוז כמצב נפשי יחודי
  1. קשיים התפתחותיים נוירולוגיים כמו: קשיים במזג (טמפרמנט) - ויסות ורגולציה, סף קליטה של גירויים, היסח דעת, עוצמת תגובה, רמת פעילות ועוד. פגיעה בתפקודי הפונקציה הניהולית, הפרעה בתהליכי הזכרון בחושים השונים ובקשב, קשיים בהתמדה (היסח דעת, נטיה לפרסברציה ועוד), קשים בבניית מערך העכבות (אינהיבציות).
  2. הפרעות בהתפתחות הכישורים הסנסו-מוטוריים והתפיסתיים כמו: טונוס (מתח שרירי) לקוי, הפרעות סנסוריות (תחושתיות), תכנון מוטורי לקוי, קושי במוטוריקה עדינה, קואורדינציה ויזומוטורית וגרפומוטורית לקויה.
  3. קשיים בתפקודים קוגניטיביים ושפתיים כמו: קשיים במרכיבי מערכת הזכרון, כולל זיכרון עבודה, פגיעה בתהליכי אוטומטיזציה (ביכולת לביצוע אוטומטי ללא מעורבות מודעות הכרתית של תהליכי הלמידה השונים), קושי בהתארגנות מילולית, קשיים בזכרון מילולי ובבניית השפה הפנימית, פגיעה בתהליכי החשיבה הגבוהה (הכללה, הפשטה, אנליזה וסינתזה).
  4. קשיים בהתפתחות הרגשית והחברתית בהסתמך על תיאוריות התפתחותיות בתחום הרגשי חברתי כמו של פרויד, אריקסון, מרגרט מאלר . אנו מדברים למעשה על כשל או עיכוב בהתפתחות התקינה והנורמטיבית לפי שלבי ההתפתחות. (למשל: הפרעה בתפיסת הסכמה ההורית ובקביעת יחסי אוביקט ע"פ פיאז'ה או ויניקוט), קשיים בשלבי היציאה לנפרדות ובבניית האינדיבידואציה (לפי מרגרט מאלר), היתקעות בשלב בפאלי אגוצנטרי, קשיים בהפנמת הדמות ההורית במהלך המעבר מהשלב האדיפלי קונפליקטואלי לשלב הפוסט אדיפלי (לפי פרויד), פזירות הזהות וקושי בגיבוש הזהות בגיל ההתבגרות (אריקסון).
בהמשך המאמר תתואר בהרחבה כיצד נראית ומאופיינת התפתחותו של התינוק והילד הלקוי לאורך שלבי ההתפתחות הנורמטיביים.
  • סביבה הורית משפחתית
הורות לילדים לקויי למידה ו/או הסובלים מקשיי קשב ורכוז היא הורות ייחודית, כאובה וקשה, שעומדת בסתירה לציפיות ולחלומות, שניבנו עם הרצון להוליד ילד. כיום, ההתנהגות הגלויה המתבטאת בהישגים ביצועיים ולימודיים מציינים את איכות ההורות. ההורים מתמודדים עם הורות קשה וכואבת ונשפטים ע"י הסביבה כ"הורים לא טובים דיים",
המתקשים בהצבת גבולות, בחינוך נאות, מזניחים, אלימים ועוד. הורים לילדים עם ליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז עומדים בפני דילמות וקונפליקטים קשים בשלבי החיים השונים בגידול הילד (אפרט בהמשך).
קשייהם של ההורים בהתמודדות עם ילדם והמסרים שהם סופגים מהסביבה - משפיעים על תפקודם,
וכפועל יוצא גם על ילדם וסביבתם (למשל: התפרצות כעס כתוצאה מתיסכול על הילד או על המערכת החינוכית,
תיגרור רגשות אשם מצד הילד וכעסים מצד המערכת החינוכית).

ההורים צריכים להתמודד לא רק עם השלכות הלקות על ילדם אלא, לעיתים משחזרים את הקשיים של עצמם.
הורים לילדים ליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז הם לעיתים סובלים בעצמם מליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז.
אלא, שבעבר לא אותרו הקשיים ולא טופלו. הורים מגלים רק בבגרותם, ובעקבות האבחון הפסיכודידקטי, האבחון הפסיכולוגי או אבחון קשב ורכוז שעובר ילדם כי לקשיים שלהם יש שם, ומשחזרים את אי מסוגלותם בתפקוד בתחומים מסויימים כנובעת מהלקות.
לעיתים במשפחה אחת יש כמה ילדים לקויים - מה שצורך עוד כוחות התמודדות גם מההורים וגם מהילדים התקינים.
  • הסביבה החינוכית
הורים לילדים לקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז נחשפים למיגוון רחב של בעלי מקצוע ומרכזי סיוע החל ממרכז מתי"א, שהוא מרכז תמיכה השייך למוסדות האבחון, מרכזי אבחון פרטיים, מומחים ללקויות ספציפיות וכלה בתחנות לבריאות הנפש, אליה מופנים לטפול ההיבטים הרגשיים והנפשיים של הלקות.
הפרדה זו יוצרת עיוותים בהבנת התיסמונת וקושי לטפל בה בראיה אינטגרטיבית רב תחומית.
  • הסביבה החברתית תרבותית פוליטית
מחקרים בין תרבותיים מראים המשגה שונה של התסמונת נוכחותה ועוצמתה ברחבי העולם:
באירופה - מתעלמים מהקשיים ורואים אותם כרצף אינדבידואלי של יכולות מגוונות בכל ילד וילד.
לעומת זאת, רשויות הבריאות והחינוך בארה"ב שוקדים על פיתוח כלי מדידה ו/או הערכה וכלי טפול והתערבות. במדינות אחרות - ניכרת היצמדות לספרי הגדרות פסיכיאטריות ותפיסתן כחולי.
נסו לשער בדמיונכם את התמודדותם של גבורי ילדות כמו: בילבי או הקלברי פין בתקופתנו.
יתכן שהיום בהתמודדותם מול דרישות מערכת החינוך הם היו מוגדרים כילדים לקויי למידה ו/או עם קשיי קשב ורכוז. בשנים עברו לא היה צורך בהגדרה מסוג זה למול דרישות הזמן והתקופה. עוד ניתן להוסיף כי ילדים ליקויי למידה
ו/או עם קשיי קשב ורכוז המתגוררים כיום ביבשת שונה בעולם, יחוו את קשייהם ויתמודדות עמם בצורה שונה על פי התפיסה והחוקים הנהוגים במקום מגוריהם.

יורי ברונפנברנר (1979, 1986) אבי הזרם של הפסיכולוגיה האקולוגית מגדיר מחדש את בריאותו הנפשית של כל פרט כנובעת מאינטראקציה מעגלית בין שלושה גורמי סביבה לעיל: הסביבה המשפחתית, הסביבה החינוכית והסביבה התרבותית - פוליטית המגדירה את הערכים, הנורמות, ההתנהגות וסדרי העדיפות. כל אחד מהמעגלים משפיע ומושפע מהמעגלים סביבו ויחד הם מגדירים את המצב הנתון, ההתמודדות עמו ואת התוצאות.

הקשיים בתחום הרגשי חברתי מתבטאים אצל ילדים ליקויי למידה ו/או הסובלים מקשיי קשב ורכוז בקשיים בהשגת השלבים ההתפתחותיים בתחום הרגשי חברתי, איחור בהשגתם או רכישתם באופן חלקי.
נסקור שלב אחר שלב החל מהלידה ועד הבגרות את אופן ההתפתחות השונה של ילדים לקויי למידה ו/או הסובלים מקשיי קשב ורכוז מבחינה רגשית וחברתית. על פי התיאורטיקנים השונים: פרויד, אריקסון ופיאז'ה:
 

שלבי ההתפתחות – השוואה בין פרויד לאריקסון
 
 

להמשך המאמר
 

טפול באספרגר
התפרסם מאמר ב - 6/17 בעיונים בחינוך
כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך
על מקרה בטפולנו המשתף
בניסיון רב בטפול באספברגר
 
האבחונים מוכרים
בכל מוסדות החינוך בארץ ובחו"ל, המרכז הפסיכומטרי ובמרבית המוסדות להשכלה גבוהה
 
אבחון לפסיכומטרי
תאריך אחרון לרישום
להגשת אבחון לפסיכומטרי
ו/או אבחון להקלות לבחינת אמי"ר
(אנגלית מיון לרמות)
בתנאים מותאמים: 22/5/18
לבחינה ביולי 2018
 
שיפור ההישגים
מתן הקלות בעקבות אבחון
בבחינות הבגרות
ובבחינה הפסיכומטרית
יסייעו לשפר את ההישגים.
 
MOXO
מבחן ממוחשב חדש מדוייק ואמין
לבדיקת הפרעות קשב ורכוז
עם נורמות ישראליות
לילדים, נוער ומבוגרים
 
הקלות בבגרות באנגלית
ללומדים 4-5 יחידות:
הקראת שאלון הבחינה
השמעת שאלון הבחינה
בחינה מתוקשבת
התעלמות משגיאות כתיב
- להקלות אלו יש צורך
באבחון פסיכודידקטי
לפי הנחיות משרד החינוך
לפרוט לחץ כאן
 
זכויות עולים
בבחינות הבגרות
לעולה חדש, עולה ותיק או תושב חוזר
 
ליקוי למידה
לא מילולי - הסבר המאפיינים
 
איך להפוך מגבלה ליתרון
צפו בסרט מדהים על נער עיוור
שהפך את מגבלתו ליתרון
 
C.P.T מבחן ממוחשב לבדיקת קשב ורכוז
C.P.T  (מקביל ל - TOVA) מצורף לכל סוג אבחון
במכוננו, לבדיקת התחום באופן מעמיק.
 
אנשי טפול וחינוך!
טיפים לשיפור
התקשורת והתישאול
 
היתרון של הסובלים
מקשיי קשב ורכוז
 
איך להצליח בחיים
תוכנית מפורטת ומנומקת
על פי מחקרים עדכניים
 
הטרדה מינית
איך להירגע - טיפים
לחצו על הקישורים ותתרגלו
 
קשר מורה תלמיד
 טפוחו מסייע
להתפתחותו, רווחתו
והישגיו של התלמיד
 
אמצעי התקשורת
הסכנות לילדים ולנוער
ודרכי התמודדות
 
הצעות לשיפור מצב חברתי
מתגייסים לצהל
עם קשיי קשב ורכוז -
טיפים איך להתנהל נכון בתהליך הגיוס ולאחריו.
 
האם אני בזוגיות טובה?
עשרה נושאים
שינחו אותך
לבדיקה עצמית או כשיחה עם בן/בת זוגך/תך לחץ כאן.
 
קשב ורכוז
מתגרשים ורוצים לספר לילדים?
טיפים איך לנהל שיחה כזו; לחץ כאן.
הדרכה, ליווי ותמיכה מקצועית תוכלו לקבל במכוננו.
 
 
מה ההבדל בין סוגי האבחון השונים?
נשמח לעמוד לרשותכם להתייעצות לגבי סוג האבחון להסברים נוספים
 
מה יגדיל סיכוייך לקבל התאמות בפסיכומטרי?
מבחן מפעם
בפסיכומטרי - מהו? 
 
:שם
:טלפון
:Email

צלצל עכשיו!

נייד: 0544-413469

טלפון: 09-7717099

לבלוג של מכון עטרה

לפייסבוק העסקי שלנו עטרה עטרה