גרושין – איך לספר לילדים

בתהליך אבחון פסיכודידקטי, אני פוגשת משפחות, שעוברות משבר של גירושים, המשפיע על הורים וילדים כאחד.
הורים מתייעצים איתי איך לספר על כך לילדיהם. עבורם הבאתי בהמשך כללים חשובים, שכדאי להתנהל על פיהם:

גירושים הם ללא ספק חוויה לא נעימה לזוג המתגרש, לילדים ולמשפחה המורחבת. במקרים בהם שני הצדדים מכירים בנחיצות התהליך, קיימים רגשות מעורבים; תחושה של היחלצות ממצב לא טוב ותקווה לעתיד טוב יותר לצד תחושות של אובדן מערכת היחסים ועצב.

הורים וילדים עשויים להרגיש מועקה ואי יציבות נפשית בשנה שנתיים הראשונות אחרי הגירושים. אלו איפיוניים טבעיים למצוקת הפילוג במשפחה.
הבילבול אם כן, אינו סימן למחלה אלא סימן של התמודדות.

חשוב לדבר עם הילדים על תהליך הגרושים הצפוי לבוא. רצוי מאד ששני ההורים יהיו נוכחים במפגש, ויגיעו אליו לאחר שתכננו במשותף את המפגש, וכאשר הם כבר מגובשים לגבי תכני השיחה.

להלן מובאים עקרונות חשובים להנחיית ההורים בניהול השיחה:

  • בשיחה חשוב לציין כי ההורים מתגרשים מכיוון שאינם מאושרים זה עם זה, ואינם רוצים לחיות יחד. חשוב להדגיש שאין לגרושים קשר להתנהגות הילדים והילדים אינם אשמים או אחראים לכך. כל אחד מההורים אוהב וימשיך לאהוב את ילדיו, וימשיך להיות לו לאם ולאב.
  • חשוב להדגיש שהגירושין הם קבועים לתמיד. גם אם ההורים יחדשו את הידידות בינהם הם ימשיכו לחיות בנפרד.
  • כאשר קיימת אפשרות שהילדים יתנגדו לגירושין, יש להבהיר להם שההחלטה אינה בידיהם והם לא יכולים לשנותה. יש להדגיש באופן חד משמעי שההחלטה סופית ובלתי ניתנת לשינוי.
  • בשיחה יידעו ההורים מהם תוכניותיהם לגבי הסדרי החלוקה (היכן הילדים יגורו, ומה הסדרי הראיה), לאחר שסיכמו בינהם מראש. אין טעם להציג בפני הילדים תוכניות לא מגובשות או דעות מנוגדות וסותרות.
  • ההורים צריכים לאפשר לילדים להביע באופן חופשי את התנגדותם האפשרית לגירושין והרגשותיהם השליליות בנושא: את הסבל והעצב, הזעם ואי בטחון. על ההורים להיות רגישים לשינויים בתגובות הילדים (כמו: חרדה, אי בטחון, זעם), לתמוך ולעזור להם להתמודד ולהתגבר על המועקה שלהם במשך החודשים הבאים.
  • על ההורים להגיע להסכם גירושין שיגן על האינטרסים של הילדים. אם זה נחוץ, ההורים יפנו למפשר מוסכם על שניהם שידריך אותם איך להגיע לפתרונות הטובים ביותר במינימום פגיעה לילדים. חשוב שבמציאת הפתרונות ההורים לא יהיו מושפעים יתר על המידה מהסכסוכים הקשורים לטינתם ההדדית בתהליך הגירושין. למרות שלא הסתדרו כזוג נשוי, המפגש יעזור להם להכין תוכנית נבונה כבסיס לשיתוף פעולה אחרי הגירושין כזוג הורים אחראיים לילדיהם. תוכנית זו צריכה לכלול סידורים להבטחת המשך מגע עקבי עם ההורה, שאיתו הילדים לא גרים, כדי שיוכל לתפקד כהורה לכל דבר, להאכיל, לחנך, לסייע ולהשכיבם לישון, ולא רק כמארח שהם מבקרים כדי לבלות שעה פנויה.
  • אימרו לילדים שאין מה להתבייש בגלל שההורים מתגרשים. ניתן למנות דוגמאות של חברי הילדים שהוריהם גרושים. יתכן שהילדים ירגישו הקלה אם יוכלו להרגיש חופשיים לשוחח על הנושא עם חברים טובים ועם המורה בבית הספר ולהתייעץ עמם.
  • על מנת להבטיח את התפתחותם הבריאה של הילדים, חשוב מאד שבתהליך הגירושין וגם לאחר מכן הילדים לא יהיו מעורבים במריבות בין ההורים; אסור לגייס אותם או לבקש מהם לשתף פעולה בריב או להסיתם נגד ההורה השני. כמו – כן חשוב לא להשתמש בילדים כמקור מידע על ההורה השני או כשליח להעביר מסר בין הצדדים.
  • מניסיוני אני יכולה להעיד שכאשר ההורים פועלים בצורה בוגרת ועניינית ומשתפים בינהם פעולה לטובת הילדים, הם יחוו בגדילתם וצמיחתם הבריאה בכל תחומי החיים. לעומת זאת, הורים המשקיעים מאמצים בריבים בינהם ומערבים בכך את ילדיהם, תפקוד הילדים נפגם ומתעוררים קשיים באחד או בכמה מתחומי החיים: חברה, למודים, בריאות וכדומה.
  • חשוב לתת לילדים הרגשת נוחות וקבלה בשני הבתים. הילדים יצליחו להתרגל מהר לשני הבתים גם אם הם מנוהלים אחרת או באופנים מנוגדים.
  • יש לדאוג למגעים קבועים ולקשרים הדוקים עם כל אחד מההורים כולל עם ההורה (בדרך כלל האב), שאיתו הם לא גרים בקביעות. על ההורים להוכיח שהם אוהבים את ילדיהם על ידי שהם משתדלים להבטיח סידורים אלה.
  • שכיח שילדים, ובעיקר בגיל ההתבגרות, ינסו להפוך את היחסים של ילד והורה, ויתחילו לפקח על האב או על האם ולהדריך אותם בחייהם החברתיים והמיניים, ולקחת על עצמם תפקידים בבית ובמשפחה של ההורה החסר. זה עשוי לגרום נזק כבד להתפתחותם הנפשית. חיוני להפסיק התנהגות זו אבל בצורה רגישה ועם טקט; ההתנהגות המפריעה אינה סימן של שובבות כי אם אי בטחון של ילד המתקשה להשלים עם המציאות החדשה והמסובכת של המשפחה.
  • רצוי להיעזר באיש מקצוע טיפולי לתמיכה ולהתייעצות במקרים שונים שנתקלים בקשיים
  • ישנם ספרים מצויינים היכולים לעזור לכל מי שקשור בתהליך הגרושים.
אני ממליצה בחום על הספר: "רחוב האושר מספר ארבע" של דורית רואר. הדמות המרכזית בספר הוא הכלב יחזקאל, שדרכו מובעים מחשבות, רגשות, התנהגויות ומצבי חיים שונים בתהליך הגירושים. הספר מתאים להורים, ילדים ומטפלים.

ספרים נוספים בתחום:
"זה לא סוף העולם" של בלום ג'ודי
"אנו מתגרשים" של גרולמן א. אורלי
"אמא ואבא מתגרשים" של גארדנר ריצ'ארד
"הורי מתגרשים" של סגל זאב.
ספרי גירושים לילדים – לחץ על הקשור

קרא עוד:
"מתוך העירבוביה, מיצאו את הפשטות. מתוך הצרימה, מיצאו את ההרמוניה. בלב הקושי טמונה ההזדמנות"
אלברט איינשטיין
atararot@gmail.com | 055-6822-582 | 09-7717-099
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן