ליקויי למידה: מגע ותחושה

 
מובא להלן מידע על מאפייני הקשיים השונים בתחושה ומוצעים דרכים להתמודדות.
 
 
אם אתם לא סובלים שנוגעים בכם, כל רעש קל מפריע לכם להתרכז, המזגן או הכלב של השכן מוציאים אתכם מדעתכם – אתם סובלים מרגישות יתר של החושים (היפר – סנסיטיביות טקטילית), בעיה של כ – 25% מהאוכלוסיה סובלים ממנה. מדובר בהפרעה עצבית עדינה, אבל רצינית, כי היא עלולה לגרום להפרעות למידה, קשיים ברכוז, קשיים חברתיים, לקשיים בזוגיות ואף לאי מימוש הפוטנציאל האישי. כך למשל, ילד עם רגישות כזאת מרגיש כאילו פולשים לתחומו כשמתקרבים לכסאו בכתה. הוא יכול להגיב בתוקפנות ואף בעימות. הישיבה בשולחנות לשניים מאיימת עליו. ילד אחר יכול להחשב כמי שסובל מקשיי קשב ורכוז, בשל התנועתיות הרבה שלו על רקע צורך במגע. בגיל ההתבגרות ילדים כאלה יסתגרו בבית ויתבודדו, כי הם חייבים לברוח. כך גם רבים מה'פריקים' של המחשב והאינטרנט. החוץ מפגיז אותם בגירויים. הבית מגונן.
מבוגרים שסובלים מרגישות יתר לומדים לחיות עם זה, אך משלמים על כך "מחיר גבוה". כדי להיות עם אנשים עליהם לדכא את תחושת הסבל שלהם, וזו השקעה עצומה של אנרגיה. אנשים אלה סחוטים בסוף היום, כי הם צריכים להתמודד עם רמת גירויים הרבה יותר גדולה מאחרים. כאשר לאדם יש רגישות יתר בעור, יש לו קושי גדול להימצא בין אנשים. אחרי לחיצת יד הוא ירוץ לרחוץ אותה.
אבחון מוקדם של התופעה יסייע להבנה טובה יותר של המאפיינים, מודעות עצמית טובה והתמודדות בעזרת כלים מקצועיים נכונים.
 
מערכת המגע והתחושה – המערכת הטקטילית
 
מערכת המגע והתחושה היא זו המספקת את המידע הראשוני על העולם שסביבנו. מערכת זו מקשרת בין העור, שהוא הגבול החיצוני לגופנו, לבין הסביבה. תאי החישה של המערכת נמצאים על פני העור. יש אזורי חישה רגישים במיוחד, כמו הפה, כפות הידיים, האצבעות ואזורים פחות רגישים כמו הכתפיים והירכיים.
למערכת המגע חשיבות רבה. היא מבשילה אצל העובר כבר בשבועות המוקדמים להיריון. הלמידה בגיל הינקות תלויה בתקינות מערכת המגע. כאשר התינוק תופס חפץ או צעצוע בידיו, הוא מכניס אותו לחקירה אל פיו. קולטי התחושה מרוכזים בצפיפות רבה יותר בפה ובידיים מאשר באברים אחרים. דבר זה עושה את הפה והידיים לאזורי החישה הרגישים ביותר בגוף. (במוח יש לאברים אלה שטח ייצוגי גדול מאד בהשוואה לשאר אברי הגוף). הפה הוא האבר שאחראי להעביר תחושות על סוגי מזון המצויים בו. הוא אחראי גם על הוצאה לפועל של השפה המדוברת. היד מבצעת תנועות עדינות ומגוונות ביותר, והיא אחראית על הוצאה לפועל של השפה הכתובה.
 
מערכת הגנתית הפועלת כאמצעי הגנה בפני מגע מזיק או מסוכן, כמו עצם דוקרני, חום גבוה, קור חזק.
 
מערכת הבחנתית המאפשרת לנו להבחין בחומרים מרקמיהם ואיכויותיהם כמו מרקם – חלק, מחוספס; משקל – קל כבד; טמפרטורה – חם, קר; צורות – עיגול, משולש. ההבחנה עוזרת לנו להכיר וללמוד את הסביבה.
 
המערכת ההבחנתית מאפשרת גם להבחין מה נוגע בנו ובאיזה מקום בגוף מתרחש המגע. כאשר מערכת המגע על שני חלקיה תקינה ומאוזנת, הילדים נהנים ממגעם של האנשים הקרובים להם, דבר התורם להתקשרות רגשית תקינה ולהרגשת בטחון. כמו – כן, הילדים נהנים ממגע בחומרים שונים ומגוונים בסביבתם ומתנסים בחוויות שגורמות לשיפור היכולת התנועתית העדינה.
 
באמצעות המערכת ההבחנתית התינוק מתחיל ליצור את מערכת המושגים הבסיסית שלו. מערכת הבחנתית תקינה היא גם הבסיס להתפתחות התפיסה החזותית. התינוק חש בחפצים השונים שבסביבתו כאשר הוא אוחד אותם בידיו וחוקר אותם בפיו. הוא מתחיל ללמוד את המרקמים השונים, הצורות והגדלים דרך התחושה. כאשר הוא גדל, מתפתחת היכולת החזותית והופכת להיות חשובה ביותר בהכרה ובתפיסה של הסביבה. הצורות שהוא רואה, הגדלים והמרקמים השונים כבר מוכרים למוח מההתנסויות התחושתיות, וכל אלה עוזרים בלמידה ובהפנמה חזותית טובים יותר. בחודשים הראשונים לחייהם, התינוקות רואים את החפצים בשני מימדים בלבד. החקירה באמצעות מערכת המגע והמישוש בפה ובידיים היא שמסייעת להם להתחיל להבין את תלת ממדיותם של חפצים.
 
ביטויים לליקויים במערכת המגע והתחושה
 
ליקוי בוויסות של המערכת ההגנתית והמערכת הבחנתית
 
כאשר במוח אין ויסות של פעולת המערכות ההגנתית וההבחנתית, קיים מצב של רגישות יתר או לחילופין – של תת רגישות למגע. בעקבות כך נוצר קושי תפקודי, למשל קושי בביצוע מיומנויות בתחום המוטוריקה העדינה. יתכן מצב שבו ילדים סובלים בו זמנית מתת רגישות יתר באזורי גוף שונים. במצב של תת רגישות למגע, הילדים אינם חשים במדויק את העצמים שהם באים איתם במגע, והמידע המגיע אל המוח הוא שגוי. המוח לא יתן אפוא את הפקודה המדוייקת לפעולה, והפעולה לא תתבצע כהלכה. במצב של רגישות – יתר למגע, הילדים ימנעו ממגע באזורי גוף הרגישים; בעקבות כך לא יגיע גירוי למוח, ויכולת הפעולה תיחלש.
ייתכנו גם ליקויים בהיגוי, שכן קולטי החישה סביב הפה ובתוכו מעבירים מידע שגוי למוח והפעלת השרירים המדוייקת הנחוצה להיגוי נכון – נפגעת.
 
רגישות יתר למגע (HYPER SENSITIVITY)
כאשר מערכת המגע לא תקינה, במצב של רגישות יתר, הילדים מרגישים מאויימים מכל מגע, והוא מעורר אצלם תגובות והתנהגויות שליליות.
 
מאפיינים של ליקויים ברגישות יתר למגע
1. הימנעות מהכנסת חפצים לפה – אצל תינוקות.
2. הירתעות ממגע על הפנים, הגבה קשה בעת רחיצת הפנים.
3. חוסר הנאה ממגע פיזי, כמו חיבוק, ליטוף, נישוק, מגע יד על הכתף.
4. הגבה קשה למצבים הקשורים במגע: התלבשות, תספורת, רחיצה, גזיזת צפורניים.
5. הירתעות כאשר עומדים סמוך אליהם. לעיתים העדפה להתבודד.
6. היבהלות ממגע בלתי צפוי (טפיחה על הגב, למשל).
7. העדפת בגד עם שרוול ארוך גם בימים חמים.
8. גילוי רגישות לסוגי אריגים מסויימים והימנעות מלבישת בגדים העשויים מהם.
9. הירתעות ממשחק בחומרים: חול, צבעי אצבעות, פלסטלינה, חומר, דבק.
10. הימנעות מללכת יחף, במיוחד על חול ודשא.
11. קשיים בריכוז כתוצאה מהשקעת אנרגיה רבה בהימנעות ממגע.
 
חשוב לזכור! יש ילדים שמגלים ביטויים התנהגותיים דומים לאלה שנזכרו (רגישות יתר למגע), אלא שהרקע להתנהגותם הוא רגשי. ילדים עם רגישות יתר למגע מגלים רגישות בדרך כלל, הן למגע אנושי והן למגע של חפצים, בעוד שילדים שאצלם הרקע הוא רגשי יכולים להיות רגישים למגע אנושי בלבד. נחוץ אפוא אבחון מדוייק של מרפא/ה בעיסוק.
 
דרכי התמודדות עם רגישות יתר למגע
 
לילדים בעלי רגישות – יתר למגע, יש לאפשר תנאים של גרייה מגוונת תוך כבוד לרגשות הילד. את הגירויים חשוב להגיש כל שירגישו שאנו מודעים לבעייתם ומבינים אותם – את רגשותיהם, את פחדיהם ואת אי הנוחות שלהם – וידעו שנעזור להם להתמודד עם הקשיים.
 
כדי לעזור לילדים אלה להתמודד עם קשייהם ולהקל עליהם מומלץ:
 
• לא ליצור מצב של מגע פתאומי, אלה ליידע את הילד מראש על הכוונה ליצור מגע ולהכינו לכך. למשל לומר לילד: "דני, עכשיו אני רוצה לחבק אותך, בסדר?"
• להימנע ממגע קל ושטחי על פני העור –המגע צריך להיות עמוק ורצוף. בדרך כלל, חיבוק חזק או נגיעה עם לחץ נעימים לילד יותר מאשר ליטוף קל.
• לתת גירויים תחושתיים מבוקרים לפי בחירת הילדים ולהרחיב בהדרגה את מיגוון החומרים. כל זאת, תוך תשומת לב להעדפות אישיות: כאשר ילד בוחר בחומר מסויים, יש לתת לו בהתחלה חומרים מאותה משפחה עצמה, ורק אחר כך חומר ממשפחה אחרת.
למשל לעבור מצבעי גואש לצבעי אצבעות לדבק.
תת רגישות למגע (HYPO SENSITIVITY)
כאשר מערכת המגע היא במצב של תת רגישות, הילדים מתקשים לזהות את סוג הגירוי להבחין במשך הגירוי ולזהות את מיקומו. ליקוי זה מעיד על קושי בקליטת המידע המגיע ממערכת המגע ובארגונו בשימוש יום יומי.
 
מאפיינים של ליקויים בתת רגישות למגע:
 
1. הכנסת חפצים לפה בניסיון לקבל מידע תחושתי בגיל מאוחר (ארבע – חמש שנים).
2. תת רגישות למצבים כמו: נזלת על הפנים, רוק באזור הפה (עלול לגרום לדחייה חברתית).
3. תת רגישות לכאב.
4. קושי בזיהוי חפץ על ידי מישוש.
5. קשיים בביצוע פעולות תנועתיות עדינות.
6. קשיים בתכנון תנועה הנובעים מפגיעה ביצירת סכמת גוף תקינה (הנוצרת בין היתר על ידי התנסות במגע).
7. דימוי עצמי נמוך ולעיתים קרובות ילד מבודד חברתית, בשל כך שמרבה לגעת ולחבק את חבריו עד למצב שבו הם דוחים אותו.
 
דרכי התמודדות עם תת רגישות למגע
 
חשוב לאפשר לילד התנסות תחושתית רבה במיגוון של חפצים מחומרים עם מרקמים שונים – להכירם, לחדד את השונות בינהם ולשפר את יכולת הזיהוי על פי תחושה:
• משחק בסוגים שונים של מרקמים וחומרים.
• משחק בקוביות העשויות בד, עץ, פלסטיק ומתכת בגדלים שונים.
• תנועה בחלל (אמבטיה, ארגז) מלא כדורים.
• הלבשת בובה בבגדים מאריגים שונים, כמו: פשתן, צמר, כותנה, משי.
• הברשה במברשות עם סיבים משיער סוס, סיבים סינתטיים – קשים ורכים.
• עבודה בחומרים "קשים" כמו סקוץ' – ברייט", נייר זכוכית וצמר פלדה.
• משחק בחול, בדשא, בשטיחים עם מרקמים שונים.
 
חשוב לאבחן את התופעה בגיל מוקדם (גיל הרך והגן) על מנת שאפשר יהיה לקבל טפול מתאים. המרפא/ת בעיסוק הוא הסמכות המקצועית לתת אבחנה מסוג זה ולטפל בבעיה. גם בתהליך אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי או אבחון ליקויי למידה – יכול לעלות חשד לקשיים בתחום התחושה על פי דיווח ההורים, הצוות החינוכי וההתרשמות מתצפיות בזמן האבחון (למשל, ילד שכל הזמן מחזיק משהו בידיו או מחכך אותם עם חפצים בחדר). במקרה כזה, יופנה הילד/ה למרפא/ה בעיסוק לצורך אבחנה מבדלת וטפול על פי הצורך.
 
 מתוך הספר: על ילדים חושים ותנועה - מדריך לגננת בגן הילדים הרגיל, המשולב והמיוחד להכרת התפתחות תקינה של ילדים, לאיתור קשיים וללימוד דרכי עבודה בגן הילדים, משרד החינוך התרבות והספורט המינהל הפדגוגי, מעלות הוצאת ספרים
 
"הטובה הגדולה ביותר של האדם היא השליטה העצמית"
                                              (סוקרטס)
 
 
היכן אנחנו?
רעננה – אזור השרון (המשרת גם את כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, נתניה, קדימה צורן, אבן יהודה, תל מונד, כפר יונה ועוד).
ראש העין – אזור המרכז (המשרת גם את אורנית, שערי תקוה, אלעד, שהם, שוהם, פתח תקוה, מכבים, רעות, מודיעין וישובי השומרון).
גבעתיים – אזור המרכז (המשרת גם את רמת גן, תל אביב, רחובות, ראשל"צ, ראשון לציון, חולון ועוד).
 
 

טפול באספרגר
התפרסם מאמר ב - 6/17 בעיונים בחינוך
כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך
על מקרה בטפולנו המשתף
בניסיון רב בטפול באספברגר
 
האבחונים מוכרים
בכל מוסדות החינוך בארץ ובחו"ל, המרכז הפסיכומטרי ובמרבית המוסדות להשכלה גבוהה
 
אבחון לפסיכומטרי
תאריך אחרון לרישום
להגשת אבחון לפסיכומטרי
ו/או אבחון להקלות לבחינת אמי"ר
(אנגלית מיון לרמות)
בתנאים מותאמים: 17/10/18
לבחינה בדצמבר 2018
 
שיפור ההישגים
מתן הקלות בעקבות אבחון
בבחינות הבגרות
ובבחינה הפסיכומטרית
יסייעו לשפר את ההישגים.
 
MOXO
מבחן ממוחשב חדש מדוייק ואמין
לבדיקת הפרעות קשב ורכוז
עם נורמות ישראליות
לילדים, נוער ומבוגרים
 
הקלות בבגרות באנגלית
ללומדים 4-5 יחידות:
הקראת שאלון הבחינה
השמעת שאלון הבחינה
בחינה מתוקשבת
התעלמות משגיאות כתיב
- להקלות אלו יש צורך
באבחון פסיכודידקטי
לפי הנחיות משרד החינוך
לפרוט לחץ כאן
 
זכויות עולים
בבחינות הבגרות
לעולה חדש, עולה ותיק או תושב חוזר
 
ליקוי למידה
לא מילולי - הסבר המאפיינים
 
איך להפוך מגבלה ליתרון
צפו בסרט מדהים על נער עיוור
שהפך את מגבלתו ליתרון
 
C.P.T מבחן ממוחשב לבדיקת קשב ורכוז
C.P.T  (מקביל ל - TOVA) מצורף לכל סוג אבחון
במכוננו, לבדיקת התחום באופן מעמיק.
 
אנשי טפול וחינוך!
טיפים לשיפור
התקשורת והתישאול
 
היתרון של הסובלים
מקשיי קשב ורכוז
 
איך להצליח בחיים
תוכנית מפורטת ומנומקת
על פי מחקרים עדכניים
 
הטרדה מינית
איך להירגע - טיפים
לחצו על הקישורים ותתרגלו
 
קשר מורה תלמיד
 טפוחו מסייע
להתפתחותו, רווחתו
והישגיו של התלמיד
 
אמצעי התקשורת
הסכנות לילדים ולנוער
ודרכי התמודדות
 
הצעות לשיפור מצב חברתי
מתגייסים לצהל
עם קשיי קשב ורכוז -
טיפים איך להתנהל נכון בתהליך הגיוס ולאחריו.
 
האם אני בזוגיות טובה?
עשרה נושאים
שינחו אותך
לבדיקה עצמית או כשיחה עם בן/בת זוגך/תך לחץ כאן.
 
קשב ורכוז
מתגרשים ורוצים לספר לילדים?
טיפים איך לנהל שיחה כזו; לחץ כאן.
הדרכה, ליווי ותמיכה מקצועית תוכלו לקבל במכוננו.
 
 
מה ההבדל בין סוגי האבחון השונים?
נשמח לעמוד לרשותכם להתייעצות לגבי סוג האבחון להסברים נוספים
 
מה יגדיל סיכוייך לקבל התאמות בפסיכומטרי?
מבחן מפעם
בפסיכומטרי - מהו? 
 
:שם
:טלפון
:Email

צלצל עכשיו!

נייד: 055-6822582

טלפון: 09-7717099

לבלוג של מכון עטרה

לפייסבוק העסקי שלנו עטרה עטרה