לחץ: חרדת בחינות

 
חרדת בחינות ואיך יוצאים מזה?
 
כתבה:
רוטפלד עטרה
פסיכולוגית חינוכית מומחית ובכירה
מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
מנהלת מכון עטרה
שנה: 2009
 
 
תקציר:
תוצג סקירה תיאורטית של המאפיינים לחרדת בחינות, ינתנו כלים לזיהוי חרדת בחינות. יועלו הסיבות לתופעה, כיצד ניתן למדוד אותה ודרכי התמודדות וטפול. יוצגו ארבעה טיפוסים הכוללים את מרכיבי החרדה. יוצעו דרכים יישומיות להורים ומורים להפחתת התופעה.

להלן תגובות אופייניות לסובלים מחרדת בחינות:
חרדת בחינות הינה מצב לחץ במצבי הערכה ומבחן. 
נזהה את הסימפטומים המתלווים לתופעה:
יופיעו סימנים גופניים המבטאים חרדה ומתח כגון: כאבי בטן וראש, בחילה, הזעה, קשיי נשימה, שילשולים, דופק מואץ.
נאבחן מחשבות מסיחות שאינן קשורות לבחינה ומטרידות את התלמיד עד למצב של פיזור הדעת ואי יכולת לפעול. לעיתים אלה הן מחשבות מדאיגות כמו: דימוי קטסטרופלי של הכשלון העתידי במבחן ותגובות הלעג והנידוי מצד הסביבה (הורים, חברים וכד'), שיבואו בעקבותיו.
יופיעו קשיים במישור ההכרתי כמו: קושי בהבנת הנדרש בבחינה, קושי בביטוי הידע בצורה בהירה ומובנת, שיכחה, בלבול, חוסר רכוז, מחשבות מסיחות את הדעת, חשש מכשלון, בלק אאוט (חסימה חשיבתית זמנית).
ידווח הסובל מחרדת בחינות על הרגלי חיים ולמידה בלתי יעילים, העדרויות, דחיה של המטלות, הגזמה בלמידה
או חוסר למידה, בחירת מסלולי לימוד קלים מדי, שימוש בטקסים מאגיים.

נבחין בין חרדת מצב לחרדת תכונה:
היא נטיה או תכונה אישיותית יחסית יציבה, לתפוס את העולם כמסוכן ומאיים ולהגיב עליו בחרדה.
תכונה זו מולדת ותורשתית. נצפה להשפעות של סביבה וחינוך המעודדות התפתחות תכונה זו.
למשל, רבקה דואגת תמיד שיקרה משהו לילדיה בבי"ס, בבית או ברחוב. היא מרבה להזהירם מהסכנות.
במקרה הנ"ל מדובר בחרדות שאינן חדשות, ולא נוצרו עקב אסון.
הינה חרדה המתעוררת בעקבות זיהוי גירוי או מצב מסויים העלול להזיק לפרט, ונתפס כמאיים או מסוכן.
חרדה מצבית יכולה להשתנות בעוצמתה ובמשך הזמן בו היא מופיעה.
למשל, יוסי, נחשב טפוס רגוע בד"כ, אולם הוא חרד משעורי אנגלית בשל רמת הקושי שהוא חש במקצוע.
חרדת מבחן, אם כן, הינה חרדה מצבית המתעוררת במצבי הערכה ומבחן, במיוחד אצל אותם אנשים בעלי חרדה תכונתית גבוהה יחסית. לתגובתם, אין קשר לרמת מוכנותם לעמוד במצבי הערכה.
למשל: יוסי ורמי מוכנים באותה מידה למבחן במתמטיקה. יוסי טפוס רגוע, הולך לישון לפני המבחן באוירה שלווה,
וקם רענן למוחרת בבוקר למבחן, רמי - טפוס דאגן וחרד, עסוק במחשבות מטרידות ומדאיגות.
הוא חש בחילה קלה ודפיקות לב, חולם בלילה על המבחן, וקם מותש ומתוח בבוקר.
הרגשות השניים שונות גם בזמן המבחן, והתוצאות עלולות להיות שיוסי יגיע לתוצאה טובה יותר,
על אף שרמת הידע של שניהם זהה.
השוני בתגובות השניים אינו ספציפי למתמטיקה. יתכן שמבחן במקצוע זה יחריף את ההבדלים ויבליט את השוני התכונתי בין שני החברים. במקרה זה, רמי הגיב בחרדה מצבית על רקע תכונת החרדה הקבועה שלו.
יוסי, לעומתו, יכנס לחרדה רק אם המבחן "מאיים" באופן מיוחד.

מעגל הקסמים בחרדת הבחינות
הביצוע הירוד בזמן בחינה, כתוצאה מחרדה, עלול לנבוע משיבוש תהליכי הלמידה הן בעת ביצוע המבחן והן בתהליך ההכנה אליו.

נדבר על ארבעה צמתים עיקריים בהם מתפתחת חרדת בחינות:
 

על - פי התרשים לעיל: המעגל מתחיל בכשלון כלשהו; אובייקטיבי או סובייקטיבי. כשלון זה גורר בעקבותיו חרדה מטרימה לקראת המבחנים הבאים. החרדה מתפשטת ומפריעה הן בשלב ההכנה, בו התלמיד מוטרד משאלות ההצלחה והכישלון, ואינו מתפנה להפנות את הקשב שלו לעיסוק בחומר הלימוד, והן במהלך המבחן עצמו. תוצאות המבחן נמוכות מהיכולת עקב חרדה, אך לא בגלל רמת ידע נמוכים. הביצוע הירוד מגביר את החרדה, שגורמת שוב להישגים נמוכים וחוזר חלילה.

נבחין בין שתי קבוצות הסובלים מחרדת בחינות:
הקבוצה הראשונה הם תלמידים, שידיעותיהם גבוהות ובדרך כלל ציוניהם טובים. בבחינה מופיעה חרדה,
ואז הציונים מונמכים. תלמיד כזה ישאף לציונים בטווח 95-100, ולכן ציונים בטווח 85-75 יתפסו ככשלון.
רמת חרדתם אינה מוצדקת כי ציוניהם טובים בד"כ.
 
תלמידים אלו סובלים מחרדת ביצוע: הם עסוקים בבחינה בנסיון לעמוד בדרישותיהם הפנימיות להגיע להישגים גבוהים מאד, והם חרדים בגלל אי הבטחון בהצלחתם.
בזמן למוד למבחן ואח"כ - בזמן המבחן, התלמיד עסוק בשאלה אם יעמוד בדרישות במקום לעסוק בחומר הנלמד. החרדה נוצרת בעקבות פיצול קשב, מה שפוגם בביצוע ומוביל לפער בין התוצאות ליכולת.
הבעיה מתעצמת ומחריפה עקב מעגל הקסמים השלילי שסיטואציה זו יוצרת.

בקבוצה השניה נמצאים תלמידים בעלי רמת ידע בינונית או נמוכה יחסית, למרות שיש להם פוטנציאל שכלי.
חרדתם "מוצדקת". הם מפגינים הערכה עצמית ירודה בנושא למודים ועמדה שלילית כלפי בית - ספר.
עמדות אלו טיפוסיות לתת משיגים החוששים מכשלון. אלמלא החרדה, תלמידים אלה יכלו להגיע להישגים סבירים.
גם כאן מתקיים "מעגל קסמים" שלילי המשמר את הבעיה: הכשלון גורר חרדה מטרימה לקראת המבחנים הבאים.
מאחר שתהליך ההכנה אליו משובש במחשבות טורדניות, נוצרת בד"כ נבואה המגשימה את עצמה.
הכשלון נתפס כ"הוכחה" לחוסר יכולת הן ע"י התלמיד והן ע"י הסביבה. הרגשת ה"אין סיכוי" מובילה לייאוש
המגביר את הנטיה להתנהגות הימנעותית; דחיית הלמידה ל"רגע האחרון", שאינה מאפשרת ללמוד כראוי את כל החומר.

השפעת החרדה על ההישגים:
חרדה אינה תמיד דבר שלילי. רמת חרדה מסויימת מסייעת לנו להגיע להישגים טובים. אולם כאשר רמת החרדה
עולה על רמה מסויימת, ההישגים נמצאים בירידה.

הגרף הבא מתאר את הקשר בין רמת החרדה להישגים:
 
 
להלן מובאים גורמים הקשורים לחסינות/פגיעות של הפרט במקרה של מצב לחץ בכלל:
בתחום הפרט:
  1. ככל שהילד צעיר יותר, הוא פגיע יותר. הילד תלוי במבוגרים, ואינו יכול לדאוג לעצמו. לילד נסיון חיים מועט, התפתחותו הקוגניטיבית מפותחת פחות ממבוגר. הוא מוגבל בהבנת מצבים ובקבלת החלטות באופן עצמאי.
  2. גמישות חשיבתית ויצירתיות בפתרון בעיות מסייעת להתמודדות עם מצבי לחץ, לעומת נוקשות וחזרה על דפוסים לא יעילים.
  3. תפיסה ריאלית - עדיפה, לעומת טיפוח אשליות ודמיון.
  4. מיקוד שליטה פנימי - כאשר האדם מאמין שגורלו תלוי בו ובפעולותיו, ולכן יש לו שליטה בחייו - עדיף בהתמודדות עם מצבי לחץ. מיקוד שליטה חיצוני - אמונה שדברים שקורים לפרט תלויים באחרים - יביא לפגיעות רבה יותר.
  5. נסיון עבר של הפרט בהתמודדות במצבי לחץ; נסיון מוצלח ישפר דימוי עצמי ובטחון עצמי. במקרה אחר - יתפתחו רגשי חוסר ישע, נחיתות וחוסר אמון עצמי.
  6. תמיכה העומדת לצידו של הפרט - משפחה, עמיתים, קהילה - תסייע בהתמודדות עם מצבי לחץ.
בתחום הקהילה והמשפחה:
  1. לכידות במסגרת המשפחה: תמיכה הדדית וארגון מחדש לקראת מצב קשה מסייעת להתמודדות.
    באופן דומה, מהווה הקבוצה בכתה תמיכה לחברים, ומסייעת להתמודדות טובה יותר.
  2. קשר ריגשי; אוזן קשבת ואפשרות להתייעץ מאפשרת ביטוי עצמי ופורקן מילולי למתחים.
  3. תירגול ומוכנות קודמת מהווה נסיון בהתמודדות.
  4. רמת הערכים והמוסריות של הקהילה; רמה נמוכה מובילה לכך שכל פרט דואג לעצמו וליקיריו בשעת לחץ.
    כך ימנע מהקהילה לנצל את כל משאביה, ויהיו כאלה שיופקרו לגורלם.
הגורמים המשפיעים על חרדת בחינות:
  1. המבנה הפיזי - הגישה האקולוגית מייחסת חשיבות למאפיינים הקשורים למבנה ביה"ס והתנאים הפיזיים בו.להם, יש השפעה על רווחת הפרט בכלל ועל חרדת בחינות בפרט. מדדים אקולוגיים (כמו: רעש, איוורור,
    רמת צפיפות) המשפיעים על התלמידים יכולים להסביר את רצונם או את אי רצונם של תלמידים ומורים
    לשהות במוסד החינוכי. ההשפעות הפסיכולוגיות של תנאים אקולוגיים גרועים יכולים להתבטא במיעוט השתתפות בכתה, התנהגות הרסנית, רמת רכוז נמוכה, ירידה בהתמדה ובמוטיבציה, חדירה לפרטיות אלמנטרית, אלימות ורמת שביעות רצון נמוכה.
  2. המבנה החברתי - בית הספר, בהיותו מקום המזמן קשרים בים אישיים פורמליים ולא פורמליים עם בני אותו הגיל, גילאים אחרים, בני אותו המין ובני המין השני – מן הראוי שתתקיים בו אוירה חברתית נוחה ונעימה לתלמידים.אוירה אלימה, מנוכרת או צינית תהווה מצב לחץ, שלרב התלמידים קשה לעמוד בו. חוסר לכידות בתוך הכיתות, תחרותיות, ליגלוג ודחיה חברתית (על רקע מראה חיצוני בולט של גובה או משקל או תכונות אישיות חריגות) יגרמו לחרדות ולדימוי עצמי נמוך.
יחסי אנוש בין המורים לתלמידים הוא היבט נוסף של הארגון החברתי בביה"ס. אופי יחסים אלו יקבע את יחסם של התלמידים למוסד. מורים הוזכרו בכל רמות הגיל כמקור ללחצים.
במחקר של טנצר הופיעו משתני אקלים כמו יחסים חברתיים ויחס מורים לתלמידים כמשפיעים על סגנון הייחוס.
סגנון הייחוס משפיע על נכונות תלמידים לקחת אחריות ולהאמין שהצלחתם תלויה בהם.
אמונה בכוחם קשורה בהתמודדות טובה יותר ובהפחתת חרדת בחינות.
  1. פסימיות לעומת אופטימיות - אנשים אופטימיים הם אנשים המצפים בד"כ שדברים יסתדרו היטב. הם ממוקדים ומפתחים סגנון של רכוז במטלה והתגברות על בעיות. אנשים פסימיים הם אנשים המצפים להתרחשויות גרועות. חשיבתם דיפוזית, ומוסחת מפעילויות המקרבות למטרה.הם מפתחים סגנון התמקדות בתחושות ו"מתנתקים מהמטלות".
    נמצא שאצל פסימיים נוצרת התמקדות עצמית קוגניטיבית, המעוררת מחשבות מסיחות, שאינן קשורות למטרה. התרחשות זו מפחיתה את ההתמדה בביצוע ויוצרת התנתקות נפשית. אלו הן התנהגויות, שמחבלות במטרה, שהציב לעצמו הנבחן.
  2. מאפייני מיקוד שליטה חיצוני מול פנימי של הפרט תכונת אישיות של מיקוד שליטה פנימיי (כאשר הפרט מאמין שהוא אחראי על מה שקורה לו) יעילה יותר בהתמודדות עם חרדת בחינות. תכונת אישיות של מיקוד שליטה חיצוני, המאפיינת את הפרט בראיית האחרים כאחראים לגורלו, אינה יעילה בהתמודדות עם חרדת בחינות.
  3. שאפתנות - להצליח, לזכות בכבוד, עליונות, עוצמה וקידום. שאפתנות חיובית פרושה להגיע להצלחה ע"י הישגים אמיתיים. גורמים רבים קובעים את רמת השאיפה: חינוך מגיל צעיר ע"י תהליכי למידה ומתן חיזוקים מתאימים, שאיפת ההורים, מסורת תרבותית והמידה שבה היא מייחסת חשיבות להישגים ולתחרותיות
    (מסרים מהתקשורת, סטטוס חברתי, מין התלמיד, נורמות חברתיות). מוצאים חרדת בחינות אצל תלמידים ברמות שונות, בעיקר אצל אלו שמייחסים רמת חשיבות גבוהה ללמודים, ומשקיעים מאמצים להצליח.
    התופעה מעניינת במיוחד אצל תלמידים טובים עד מצטייינים בעלי שאיפות גבוהות, דרישות גבוהות מעצמם, בעלי משמעת עצמית חזקה, הממלאים את הנדרש. תלמידים אלו אינם מהווים בעיה לסביבה, אלא רק לעצמם, ועלולים לסבול סבל רב. לא תמיד הם מודעים שהם סובלים מחרדת בחינות, וחושבים שכולם מרגישים כך.
    לכן, הם לא יפנו לעזרה. הם יכנסו למעגל של כעס עצמי. כך רמת חרתם תעלה.
גורמים הקשורים למקצועות הלימוד ודרך ההוראה
על - פי מחקר שערכה יערי (1991) נמצא שלמקצועות הלמוד יש השפעה על חרדת בחינות לפי סדר החשיבות הבא: מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה
הסיבות לכך מוסברות במחקרים:
מתמטיקה
אנגלית
היסטוריה
השפעת המורים על חרדת בחינות

יחסים בין אישיים בין מורה לתלמיד משפיעים על תפיסת העצמי, על מיקוד השליטה של התלמידים, על הניבוי שהם נותנים לעצמם ועל סיכוייהם להצליח "אצלו" (אצל המורה).
מורה ידידותי ומעל לכל "הוגן", משפיע באופן מרגיע. מורה שיחסיו קרירים ועויינים, ניתפס כמחמיר וקפדן, ביחוד בשטח הערכת בחינות, מה שמשפיע בכיוון של הגברת חרדה. סאראסון (1988) כותב, שהתנהגות המורה בתחילת המבחן משפיעה רבות על רמת חרדת הבחינות. כניסה רגועה, חייכנית אך ללא בזבוז זמן יקר, משפיעה פלאים על התלמידים.
ביחסיו עם הכתה בקבוצה ועם כל תלמיד בפרט "מאותת" המורה לתלמידים את האופן בו הוא מעריך את עבודתם ואת האופן לפיו יתן ציונים בתעודה.

התחום הדידקטי
היבטים משפחתיים

תופעה של חרדת בחינות מזמנת את המטפל לבדוק בהירות התקשורת והקשרים במשפחה בכלל ובנושא למודים וציונים בפרט. נמצא בד"כ מעורבות גבוהה של הורים במקרים של תלמידים הסובלים מחרדת בחינות.
נבדוק תגובות גלויות/סמויות, מילוליות/בלתי מילוליות, חד משמעיות או אמביוולנטיות.
תגובות כמו:
תלונות מתבגרים על התערבות ההורים, באות במקביל לתופעות גלויות של חרדת בחינות וכשלונות בבחינות,
שבאופן פרדוקסלי מזינות את המשך התערבות ההורים. מסרי הילדים להורים: כאבי בטן, בכי, למידת יתר
מעורר הורים לעזרה. מעורבות רבה של ההורים (תזכורת, עזרה) מעכבת בניית גבולות מתאימים לגיל ההתבגרות; המתבגר עדין לא דואג ללמודיו עצמאית.
חרדת בחינות גורמת לסבל, אך גם נותנת לתלמיד כוח במשפחה בהפעלת ההורים. הורים המעורבים בלמודים מפעילים גם הם שליטה במתבגר. יחסים אלו בין מתבגרים והוריהם מעכבים את תהליך ההיפרדות בדרך לעצמאות ולגיבוש הזהות האישית. החרדה, אם כן, מהווה סימפטום המחזק תלותיות וזכיה בתשומת לב ההורים.
לעיתים אח או אחות מוכשרים במיוחד שהישגיהם גבוהים ללא מאמץ רב, מהווים מודל שלא ניתן להשגה, ומעוררים את המתח והחרדה.

המלצות למורים להפחתת חרדת בחינות
ההמלצות מתייחסות למימדים רגשיים ואקלימיים. הן קונקרטיות מעשיות וניתנות ליישום ללא מהפכות גדולות בבי"ס:
  1. מטרות למודיות קצרות טווח וארוכות הטווח צריכות להיות ברורות למורה ולתלמידים.
  2. חומר הלמודים למבחן יוגדר במדוייק מבחינת היקפו וההדגשים הרצויים למורה.
  3. היקף המבחן צריך להיות הוגן מבחינת הזמן העומד לרשות התלמידים.
  4. בזמן מבחן - אסור למורה לאחר. כל רגע יקר לתלמידים.
  5. תרגיל מועיל - ינסה המורה לכתוב את המבחן בזמן הנכון בעצמו.
  6. מתן זמן נוסף לחלק מתלמידי הכתה יוצר חוסר שוויון והתמרמרות. לכן רצוי לשים מלכתחילה דגש על יחס מתאים בין אורך המבחן והזמן.
  7. ינתן זמן נוסף לתלמידים עם קשיי הבעה בכתב ע"פ המלצת היועץ. המטרה שיגיעו לציון התואם את ידיעותיהם.
  8. מומלץ לא להעמיס החלטה גורלית על מבחן אחד, כמו החלטה על מעבר להקבצה יותר גבוהה או יותר נמוכה, קבלה למגמה, לבי"ס וכד'.
  9. השיטה של תכיפות מבחנים על חומר מצומצם מורידה מגורליות המבחן, ומגבירה את הסיכוי. כך החרדה יורדת.
  10. יש לצפות להתפלגות נורמלית של הציונים: 5-6 לאלה שיעברו המבחן. 7-8 לבינוניים וציונים גבוהים לחזקים ומצטיינים. התפלגות שמאלית מביעה שהמבחן קשה מדי, ארוך מדי, החומר לא היה מובן בשעור. התפלגות ימנית מדי מביעה שהמבחן קל יחסית למה שנלמד בכתה.
  11. מורה אשר מגיע למבחן באוירה אופטימית ורגועה משפיע מצויין על התלמידים. אוירה צינית, עצבנית ועויינת משפיעה גרוע מאד, מגבירה חרדות, תחושת חוסר ישע וחוסר שליטה. חיוך עושה נפלאות!דרכי הערכה מגוונות ונוספות לצורך מתן ציון בתעודה מוריד חרדת בחינות, ומקנה הרגשה של הוגנות, התעניינות אישית וסיכויים לקבל ציון הולם את הידע. המורה צריך בזמן עריכת המבחן להחליט מראש מה חשיבותם היחסית של כל שאלה ופריט, ולשתף התלמידים בקביעה זו. חשוב שהתלמידים ידעו מראש לא רק מה היקף החומר לבחינה, אלא גם מה חשוב למורה ואיך יעריך את הפריטים השונים והבחינה כולה. מבחנים המאופיינים בתובנה גדולה יכולים להפוך לחוויה אינטלקטואלית מעניינת.
  12. מומלץ לפתח בתלמידים מיקוד שליטה פנימי (לקיחת אחריות למה שקורה להם), המעודד ליתר מאמץ אישי.כך התלמיד מגיב ב"איך להתגבר". לעומת זאת, מיקוד שליטה חיצוני (תפיסת הסביבה כאחראית למה שקורה לי)
    גורם לייאוש ולתחושה של "אני לא מסוגל". תגובות כמו: "אילו היית מתאמץ יותר...", "אתה חייב..." – מעודדות ייחוס חיצוני, מובילות לחוסר ישע, התמודדות לקויה ודימוי עצמי נמוך ומגבירות את החרדות. ריבוי ביטויים של שביעות רצון ("יופי", "המשך כך") מעודדים חיזוקים "פנימיים".
טיפים להורים למניעת חרדת בחינות
הורים יכולים להגביר חרדת בחינות, אך הם גם יכולים למנוע אותה. להלן כמה דרכים להשגת מטרה זו:
  1. פיתוח הרגלי חיים והרגלי למידה נכונים ויעילים כבר מגיל צעיר ע"י עיסוקים הדורשים רמת רכוז גבוהה, סדר יום קבוע (זמן קבוע להכנת שעורים בסביבה שקטה ומסודרת).
  2. חיזוק ההורים צריך להינתן על תפקוד טוב ולא על תוצאת התפקוד. הילד אחראי על תפקודו, אך אין לו שליטה מלאה על ציוניו. ניתן להגיב: היקדשת, השתדלת, עשית מה שיכולת" וכן: מה דעתך על הציון? אתה מרוצה"? "מה למדת מכך על דרכי הלמידה שלך"?
  3. העברת האחריות ללמידה לילד; אפשר להגיש עזרה לפעמים, אך "לשבת אתו", באופן קבוע לא מומלץ.הילד מבין מכך שהוא לא מסוגל להתגבר על המשימות בכוחות עצמו. הרגל של עשיית שעורים בקביעות משדר לילד חוסר יכולת ותלותיות כרונית. טיפוח עצמאות ע"י מתן חיזוקים להתנהגות אחראית וטיפוח מיקוד שליטה פנימי:
    אתה יכול ומסוגל ואתה תשפוט אם התוצאות משביעות רצון.
  4. גילוי ערנות לקשיים בלמידה בהבנת החומר הנלמד, חיפוש הסיבות לקשיים ומתן עזרה תואמת יעילים מהבעת רגשות כעס על הציונים.
  5. כדאי לדאוג למידע נכון ומעודכן על תנאי קבלה לבי"ס ולמגמות הרצויות, על מנת שניתן יהיה לבחון את המציאות בצורה אמיתית.
  6. כאשר המתבגר משתף פעולה, ניתן לבדוק יחד אתו את סדר היום שלו וחלוקת הזמן לנוכח העומס הרב וארגון חומרי הלמידה. חשוב לשלב בעומס פעילות חברתית. למידת יתר מורידה רכוז, מוטיבציה והישגים.
  7. חשוב לשמור עם מתבגרים על גבולות ופרטיות. מתבגר צריך להיות אחראי ללימודיו. הוא צריך להעריך את הישגיו בבית הספר אם הם מספקים או ראויים לשפור. אי אפשר להכריח ללמוד, אך אפשר להיות עבורם 'אוזן קשבת' ולהוות תמיכה והבנה בתקופות קשות.
אבחון ומדידה של חרדת בחינות
חרדת בחינות אינה מתבטאת במישור תגובה אחד בלבד, אלא בכמה מישורים סימולטנית; העוררות הפיזיולוגית בצד רגשות של חשש, פניקה, מתח, מחשבות טורדניות ואפילו פנטזיות הדומות לחלומות בלהה – ולכן קשה למדוד אותה.
עוררות פיזיולוגית ניתנת למדידה במכשירי ביופדבק בדומה לבדיקת פוליגרף. מכיוון שלא נמצאו הבדלים מהימנים במדדים הפיזיולוגיים בין הסובלים מחרדת בחינות גבוהה לנבדקים בעלי רמה נמוכה של חרדת בחינות, קיים קושי בהסתמכות על מימצאי בדיקות המדדים הפיזיולוגיים.
המדדים הפסיכולוגיים הרגשיים וההכרתיים "תורגמו" ע"י חוקרים שונים לכלי מדידה אופרטיביים "פתוחים" או "סגורים", "ישירים" או "עקיפים"; חלק מהכלים מבוסס על האזנה לביטויי חרדה אותנטיים של הנבחנים, וחלקם על אמירות מוכנות מראש, שהנבדקים מתבקשים להביע את מידת הסכמתם אליהן. חלק מהכלים שואלים ישירות על הרגשת הנבדק ומחשבותיו, וחלקם מתארים מצבים שארעו לאנשים אחרים, והנבדק מצופה , "להשליך" עליהם את תחושותיו ומחשבותיו.
 
נוהגים למדוד חרדת בחינות בשתי דרכים עיקריות:
  1. באמצעות דיווחי התלמידים על תחושותיהם, רגשותיהם ומחשבותיהם בזמן ההכנה לבחינה ובמהלכה.
  2. באמצעות שאלונים המכילים היגדים שונים המתארים תחושות, רגשות ומחשבות המאפיינים חרדה בזמן ההכנה לבחינה או במהלכה. הנבדק מתבקש לציין את מידת הסכמתו או אי הסכמתו להיגדים אלו.
    השאלונים מבוססים על תפיסות היסוד של מחבריהם ביחס למימדי התגובה השונים לחרדה: חרדת תכונה לעומת חרדת מצב. גישה אחרת למדידה המופיעה בצורות שונות מתייחסת לממדי התגובה לחרדה, כלומר, מחלקת את תגובת החרדה למרכיבים ומציעה לבחון ולמדוד כל מרכיב בנפרד (רגשי, התנהגותי, קוגניטיבי ופיזיולוגי).
שאלון סולם חרדת הבחינות של שפילברגר וחב' - TEST ANXIETY INVENTORY
השאלון תורגם לעברית ועבר בדיקת מהימנות ותקפות לאוכלוסיה הישראלית. בשאלון 23 משפטים הבודקים את מרכיבי הדאגה הריגושיות בדרך של הבעת הסכמה או אי הסכמה למשפטים המתארים תגובות שונות בזמן הבחינה.

שאלון "על מבחנים" של יערי אורה 1993
השאלון כולל 4 שאלות מתוך סולם חרדת הבחינות: מתח, דאגה, מחשבות מסיחות וסימפטומים גופניים.
6 שאלות נוספות מתייחסות להיבטים נוספים בחרדת בחינות כגון: מעורבות ההורים.

כרטיסי זה"ב: זיהוי התגובות במבחן – טוביאנה 1993
או "שאלון חרדה נחווית" שח"ן להעברה קבוצתית
הזה"ב הוא סדרת ציורים המתארים באופן מטפורי, באמצעות קריקטורות, שצויירו בידי יעקב פרקש ("זאב" - העיתונאי והקריקטוריסט של "מעריב" וה"ארץ", חתן פרס ישראל לשנת 1993) התנהגות של אנשים במצבי מבחן. מבין האפשרויות המוצעות הנבדק מסמן את האפשרות המתאימה ביותר לחווית המבחן שחווה. כלי בדיקה זה מאפשר בחינת סגנונות התמודדות ובדיקת תגובות לאורך ציר זמן מההודעה על המבחן ועד לקבלת התוצאות. הקריקטורות מתארות מטבען מצבים קיצוניים, המאפשרים לתלמיד לראות את המצב מנקודת מבט הומוריסטית. נקודת מבט זו מקלה על הדיון ויוצרת פתיחות. מכיווך שכלי זה אינו מצריך מילוי שאלונים,
הוא מאפשר גם הערכת נבדקים המתקשים בקריאה. הכלי נמצא תקף ומהימן להערכת חרדת בחינות בקרב אוכלוסיות בתרבויות בעלות רקע שונה לחלוטין מבחינה אתנית, תרבותית, שפתית ודתית.
 
כרטיסי זה"ב מבוססים על העובדה שתגובות החרדה מורכבות מהמרכיבים הבאים:
א. מרכיב הדאגה - בעיקר מחשבות בעלות תוכן שלילי
ב. מרכיב הריגושיות - תחושות של עוררות מערכת העצבים האוטונומית אשר מתבטאות בתגובות גופניות מגוונות.
על פי מחקרים עלתה האפשרות התיאורטית והמעשית לייצג את קשרי הגומלים שבין רמת שונות של מרכיבים אלה. על פי תפיסה זו ניתן לאפיין ארבעה טיפוסי תגובה אפשריים לנוכח מצב מבחני:

הטפוס הלחוץ:
דאגה גבוהה + ריגושיות גבוהה
 



 

הטיפוס הרגוע:
דאגה נמוכה + ריגושיות נמוכה
 
הטיפוס המודאג:
דאגה גבוהה + ריגושיות נמוכה
 
הטיפוס המתמודד:
דאגה נמוכה + ריגושיות גבוהה
 

הטפוס הלחוץ
מגלה עוצמה גבוהה של מחשבות דאגה שונות, הקשורות בכישלון אפשרי ושל תגובות הקשורות בכישלון אפשרי ושל תגובות הסביבה עליהן. תדירותן של מחשבות אלה הינה גבוהה. בדרך כלל הן תגובות של ביקורת או דחיה מצד ההורים, המורים והתלמידים בכיתה. מחשבות אלה מלוות בתחושות עוררות גבוהות של מערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, קשיי נשימה וכאבים שונים בגוף. התוצאה הינה תחושה של שיתוק מחשבתי (BLANCK OUT ), מצוקה רגשית רבה, שבעקבותיה תחושות שת תסכול, כעס, חוסר אונים וייאוש. לעיתים כתוצאה מכשלונות חוזרים ונשנים התלמיד נמנע מלהיבחן מחדש באותו מקצוע ואף מכליל את הימנעוו על מקצועות אחרים, עד כדי היעדרות מבית הספר וגילויי חרדה משיבה אליו (SCHOOL PHOBIA ).
 
הטיפוס הרגוע
מבטא דפוס נינוח של התייחסות למבחן. קשה לאתר אצלו סימנים למתח כלשהו או לחרדה גלויה. הוא מדווח גם על היעדר מחשבות של דאגה ביחס למבחן. שאננותו עשויה לנבוע מידיעה מצויינת של החומר ומביטחון שיצליח להפגין את ידיעותיו במבחן. הוא עשוי להיות שאנן, גם כאשר אינו מעריך את המבחן, לעיתים בגלל כישלונות חוזרים ונישנים בו. במקרה זה שאננותו מבטאת למעשה השלמה עם חוסר האונים במבחן. בשני המקרים היעדר מאמץ מכוון מצדו להשקיע בפתרון השאלות במבחן עלול להיות בעוכריו ולהתבטא בהישגים נמוכים משל נבחן בעל רמת ידיעות זהה, המתאמץ יותר. לעיתים, שאננותו עלולה לפגוע גם בעירנות הנדרשת למניעת טעויות ריכוז - בעיקר במקצועות המדוייקים.
 
הטפוס המודאג
מוטרד בעיקר ממחשבות הנוגעות לאפשרות של כישלון במבחן, ומתגובות אפשריות של הסובבים אותו, ומכאן התייחסותו לעצמו. הגוון השליט במחשבות אלה הינו שלילי ולעיתים קרובות מתבטא בקושי של התלמיד להתכונן למבחן. גם בזמן המבחן עצמו הוא מוטרד ממחשבות בעלות תוכן שלילי והן מקשות על התמקדות במטלות המבחן, ועל כן פוגמות בביצועו.
 
הטיפוס המתמודד
מעניק בדרך כלל פירוש חיובי לעוררות הגופנית שלו לקראת  המבחן ובמהלכו. הוא מפרש עוררות זו כביטוי הכרחי ומקובל כדי לגייס כוחות לשם התמודדות עם האתגר, שהמבחן מציב בפניו. עובדה זו עשויה להקל עליו לבטא את מירב ידיעותיו במבחן - אם רמת העוררות שלו מתונה. העובדה שאינו מוטרד במחשבות של דאגה מאפשרת לו לרכז את מירב כוחותיו בביצוע המטלה שלפניו.
 
 
על - פי המבחנים ניתן למקם את אוסף התגובות בעת חרדה על שלושה צירים עיקריים:
  1. תחום התגובה - כמו: ריגוש פיזי, תנועה, מחשבה, רגש, תפיסה, תחושה.
  2. תדירות התגובה לאורך זמן - תגובה מצבית לעומת נטייה תכונתית.
  3. סגנונות תגובה אישיים כמו - סגנונות ייחוס סיבה או סגנונות התמודדות.
שיטות טיפול
 
בשלב האבחון והערכה מנסים לזהות את מעגלי הקסמים השליליים הפועלים על המטופל. האם מדובר במעגל קסמים שלילי של מאמץ יתר (עקב דרישות גבוהות מדי מצד המטופל עצמו, משפחתו, מוריו או חבריו) או במעגל קסמים שלילי של מורל ירוד; התנהגות שמקורה הימנעות ממאמץ וחוסר אונים עקב כשלונות מצטברים. בתהליך האבחון מזוהה טפוס התגובה לחרדה. נבדקת גם אפשרות שקיימים ליקויים בהבנה ובידע הקשורים למיומנויות לא יעילות של למידה וביצוע במבחן.
מטרת הטפול היא לעצור את מעגלי הקסמים השליליים וליצור מעגלי קסמים חיוביים. העבודה הטפולית מתמקדת
הן בתחום הרגשי והן בתחום הקוגניטיבי ובמידת הצורך גם בתחום מיומנויות הלמידה.

הגישה הבהביוריסטית (התנהגותית)
מתמקדת בדרכי התייחסות והתנהגות המפריעים להתמודדות כמו: חוסר גמישות, קפאון, מטרות בלתי הגיוניות וגרנדיוזיות, טפוח אשליות, ראיית הרגע בלבד, חשיבה קטסטרופלית, מיקוד שליטה חיצוני או חוסר ישע. אלו דרכים בלתי יעילות הנקוטות בידי אנשים במצבי לחץ. מנגנוני ההגנה כמו: הדחקה ורציונליזציה משמשים להפחתת החרדה מפני שבאמצעותם האדם מצליח להימנע מפגישה עם הגורם המאיים, אך הבעיה נשארת בעינה. מנגנוני הגנה מעוותים משנים או גורמים להדחקה של מחשבות וזכרונות מעוררי חרדה. נשירה, למשל, היא דרך התלמידים להימנע מחרדת בחינות.
הגישה הבהביוריסטית תעודד לברר הרגלי חיים הקשורים לזמני למידה, מנוחה, צפיה בטלויזיה ואפילו אכילה. ילמדו הרגלים יעילים של הקצאת שעות ללמידה, זמני ערות ורעננות לפני הלמידה. יושם דגש על שמירה קפדנית על שעות שינה ואכילה לפני הבחינה. יוסדרו זמנים להכנה לבחינות (במנות קטנות במשך כמה ימים). ילקחו בחשבון הסדרים ללמידה מקבילה של שני מקצועות או יותר. יבנה סדר עדיפויות בהכנת שעורים במקצועות השונים. יטופלו הרגלים של דחיית למידה. במפגשי הטפול יכתבו הסכמים שיכללו ישומי התנהגויות, שהמטופל לוקח על עצמו לבצע. בכל פגישה יעשה ברור יישום ההחלטות; בדיקה של התוצאות ברמה הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית (איך התכוננת? איך חילקת את החומר? באיזה שעות? וכד').

הגישה הקוגניטיבית
מבוססת על התיאוריות של אליס ובק, ומייחסת חשיבות ל"קוגניציות" של האדם. מערכת העמדות, הערכים והתפיסות ההכרתיות שלו. ע"פ תפיסה זו התגובות הרגשיות וההתנהגותיות הן פועל יוצא של מערכת הקוגניציה. האדם לא מגיב לארועים עצמם, כי אם לפרוש שלהם ע"פ תפיסתו. במהלך הטפול הקוגניטיבי בחרדת בחינות המטופל לומד לזהות את הדיבור הפנימי העצמי המלווה את תהליך הלמידה והבחינה ומעורר חרדה (למשל: אני חייב לקבל ציונים מקסימליים ולהיות הראשון בכתה) ולהחליף אמירות בלתי הגיוניות באחרות, מתאימות יותר.
המטופלים מתורגלים לחשוב חשיבה חיובית. הם לומדים דרכי קבלת החלטות באופן הגיוני. לומדים הרפיה, שיפור תהליכי הרכוז והזכרון והתמודדות עם לחץ של זמן.
הגישה הקוגניטיבית היא גישה הוראתית חינוכית. ההנחה היא שהאדם יכול להתייחס ולחשוב בצורה חדשה, מתאימה ובריאה יותר. כך, יגיע לשפורים בהתנהגותו ובהישגיו. טפול קוגניטיבי מעודד סגנון ייחוס פנימי, המעודד למידה ועשיה חיובית ורצויה.

גישת עיבוד המידע
מדגישה את תהליכי הלמידה ועיבוד המידע הפגומים הגורמים לחרדה. תהליך הלמידה מתחלק לשלושה שלבים:
פיענוח, עבוד ואחסון ושליפה. בעלי חרדה גבוהה משתמשים בדרכי למידה בלתי יעילות, ולכן קשייהם הם מעבר ללחצים במצבי בחינה. נוצרת "שרשרת סיבתיות": יכולת נמוכה מובילה לחרדת הישגים. החרדה מובילה ללמידה פחות יעילה כמו: קריאה ושינון אוטומטי. בהמשך - יגיע עיבוד פחות יעיל של המידע, הישגים נמוכים במבחן ודאגות הגורמות לירידה בתשומת הלב. הגישה מתייחסת להקניית רמות עמוקות של תהליכי עיבוד החומר הנלמד ורכישת מיומנויות קריאה יעילות. כך, יופנם הידע הנלמד בצורה טובה יותר ותרד החרדה והדאגה.

כלים טפוליים: דמיון מודרך דמיון השלכתי, הרפיה
 הדבר המפליא לגבי הדמיון הוא יכולתו ליצור אותה תגובה שיוצר האובייקט המציאותי. כך למשל, אם תדמה שאתה שם את ידך בדלי מי קרח, תיווצר תחושה של קור בידיים. דימוי של החזקת היד מעל לאש יכול להעלות את הטמפרטורה של היד. השימוש בדמיון מודרך נמצא בעל כוח רב בטפול בהפרעות נפשיות וגופניות. לפי קרוגר (1977) המחשבות גורמות לנו להיות חולים, והמחשבות הן ההופכות אותנו לבריאים. ככל שתיגדל היכולת לדמיין תחושות ללא גירוי חיצוני מהחושים, כך תיגדל ההסתברות שהדימוי יהיה אפקטיבי ויוכלל מציאות.
טכניקות מגוונות כמו: המחשב, שני השעונים, ראיית המורה כדמות מגוחכת ועוד – מיושמים על פי גישה זו.

בביליוגרפיה
  1. ברוניצקי ר., חרדת בחינות ואיך יוצאים מזה.
  2. טוביאנה, י., 1990, משתני אישיות ועיבוד חווית החרדה בקרב חרדי בחינות, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, הוגש לסינט של אוניברסיטת בר - אילן.
  3. טוביאנה י. מילגרם, נ. ושמואלי, א., 1993, יחסי הגומלין שבין התפתחותן של חרדת בחינות ודחיינות אקדמית לבין התפתחותן של סגנונות התמודדות בקרב התלמידים: מחקר מעקב, מחקר פוסט - דוקטורט במסגרת החוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל - אביב.
  4. יערי א., 1991, חרדת בחינות מהות וטפול, דיונון אוניברסיטת ת"א.
  5. סגל, ש. שמעוני ש., 2000, חרדת בחינות שילוב תיאוריה והתנסות בהכשרת עובדי הוראה, הוצאת מופ"ת.
  6. Sarason S.B.: Intervention and Culture of the School In Spielberger 1988
Spilberger C.D. (Ed),1988, Anxiety, Current Trends in Theory and Research
 
 
קרא עוד: 

דרך להירגע - שלב א'
דרך להירגע - שלב ב'
דרך להירגע - שלב ג
 
 
 
"ספר לנו על חרדותיך,
ונאמר לך ממה אתה מפחד"
                                                   (רוברט בנקלי)
 
 
 
 
 היכן אנחנו?
רעננה – אזור השרון (המשרת גם את כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, נתניה, קדימה צורן, אבן יהודה, תל מונד, כפר יונה ועוד).
ראש העין – אזור המרכז (המשרת גם את אורנית, שערי תקוה, אלעד, שהם, שוהם, פתח תקוה, מכבים, רעות, מודיעין וישובי השומרון).
גבעתיים – אזור המרכז (המשרת גם את רמת גן, תל אביב, רחובות, ראשל"צ, ראשון לציון, חולון ועוד).
 
 
 

טפול באספרגר
התפרסם מאמר ב - 6/17 בעיונים בחינוך
כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך
על מקרה בטפולנו המשתף
בניסיון רב בטפול באספברגר
 
האבחונים מוכרים
בכל מוסדות החינוך בארץ ובחו"ל, המרכז הפסיכומטרי ובמרבית המוסדות להשכלה גבוהה
 
אבחון לפסיכומטרי
תאריך אחרון לרישום
להגשת אבחון לפסיכומטרי
ו/או אבחון להקלות לבחינת אמי"ר
(אנגלית מיון לרמות)
בתנאים מותאמים: 22/5/18
לבחינה ביולי 2018
 
שיפור ההישגים
מתן הקלות בעקבות אבחון
בבחינות הבגרות
ובבחינה הפסיכומטרית
יסייעו לשפר את ההישגים.
 
MOXO
מבחן ממוחשב חדש מדוייק ואמין
לבדיקת הפרעות קשב ורכוז
עם נורמות ישראליות
לילדים, נוער ומבוגרים
 
הקלות בבגרות באנגלית
ללומדים 4-5 יחידות:
הקראת שאלון הבחינה
השמעת שאלון הבחינה
בחינה מתוקשבת
התעלמות משגיאות כתיב
- להקלות אלו יש צורך
באבחון פסיכודידקטי
לפי הנחיות משרד החינוך
לפרוט לחץ כאן
 
זכויות עולים
בבחינות הבגרות
לעולה חדש, עולה ותיק או תושב חוזר
 
ליקוי למידה
לא מילולי - הסבר המאפיינים
 
איך להפוך מגבלה ליתרון
צפו בסרט מדהים על נער עיוור
שהפך את מגבלתו ליתרון
 
C.P.T מבחן ממוחשב לבדיקת קשב ורכוז
C.P.T  (מקביל ל - TOVA) מצורף לכל סוג אבחון
במכוננו, לבדיקת התחום באופן מעמיק.
 
אנשי טפול וחינוך!
טיפים לשיפור
התקשורת והתישאול
 
היתרון של הסובלים
מקשיי קשב ורכוז
 
איך להצליח בחיים
תוכנית מפורטת ומנומקת
על פי מחקרים עדכניים
 
הטרדה מינית
איך להירגע - טיפים
לחצו על הקישורים ותתרגלו
 
קשר מורה תלמיד
 טפוחו מסייע
להתפתחותו, רווחתו
והישגיו של התלמיד
 
אמצעי התקשורת
הסכנות לילדים ולנוער
ודרכי התמודדות
 
הצעות לשיפור מצב חברתי
מתגייסים לצהל
עם קשיי קשב ורכוז -
טיפים איך להתנהל נכון בתהליך הגיוס ולאחריו.
 
האם אני בזוגיות טובה?
עשרה נושאים
שינחו אותך
לבדיקה עצמית או כשיחה עם בן/בת זוגך/תך לחץ כאן.
 
קשב ורכוז
מתגרשים ורוצים לספר לילדים?
טיפים איך לנהל שיחה כזו; לחץ כאן.
הדרכה, ליווי ותמיכה מקצועית תוכלו לקבל במכוננו.
 
 
מה ההבדל בין סוגי האבחון השונים?
נשמח לעמוד לרשותכם להתייעצות לגבי סוג האבחון להסברים נוספים
 
מה יגדיל סיכוייך לקבל התאמות בפסיכומטרי?
מבחן מפעם
בפסיכומטרי - מהו? 
 
:שם
:טלפון
:Email

צלצל עכשיו!

נייד: 0544-413469

טלפון: 09-7717099

לבלוג של מכון עטרה

לפייסבוק העסקי שלנו עטרה עטרה