חינוך: אלכוהול וסמים

להלן מובא מידע על סוגי הסמים והשפעתם. מובאים הסברים לתופעה. מופיעים סימנים לזיהוי ומוצעים דרכים להתמודדות
 
חשוב שהורים ירכשו מידע לגבי סוגי הסמים הקיימים היום, ונמצאים בשימושם של בני נוער, על השפעותיהם הגופניות והפסיכולוגיות ועל שיטות השימוש בהם.
 
 
השימוש בחומרים פסיכואקטיביים מתייחס לחומרים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית ומשנים מצבי תודעה, כולל שימוש בסיגריות – טבק, באלכוהול, בתרופות הרגעה ושינה וגם בחומרים לא חוקיים כמו חשיש ומריחואנה ("סמים קלים") וקוקאין, הרואין, אכסטאזי, ל.ס.ד. ואחרים ("סמים קשים").
 
נחלק את החומרים הפסיכואקטיביים לחמש קבוצות:
 
1. סמים מדכאים (דפרסנטים): אלו מדכאים את פעילותה של מערכת העצבים המרכזית והם כוללים תרופות שינה (ברביטורטים ואחרים), תרופות הרגעה (בנזודיאזפינים כמו וובן, ואליום, ליבריום) ואלכוהול.
2. סמים מעוררים (סטימולנטים): אלו ממריצים את פעילות מערכת העצבים וכוללים אמפטמינים, קוקאין, קפאין, ניקוטין וגלולות מרץ (ספידים).
3. סמים משככי כאבים (אופיאטים, נרקוטים) הכוללים את האופיום ותוצריו כמו מורפין והרואין, וחומרים נרקוטים סינטטיים כמו המתון (אדולן) וכן קודאין (אחד ממרכיבי סירופ נגד שיעול).
4. סמים הזיוניים (הלוצינוגניים): כוללים קאנביס (חשיש ומריחואנה), ל.ס.ד, מסקאלין, אכטאזי, פיוטה, "אבק מלאכים" ואחרים.
5. חומרים מסיסים: דאורדורנט, דבק מגע, טיפקס, נפט ובנזין.
 
להורים רבים אין ידע כלשהו לגבי הסמים הבלתי חוקיים ואינם מכירים אנשים המשתמשים בהם. ישנם הורים שמשתמשים בסמים, מהם המשתמשים בחומרים החוקייים כמו הטבק והאלכוהול, אחרים, המשתמשים באורח מזדמן במריחואנה ועוד אחרים המכורים לסמים. לכולם חשוב לתת הזדמנות להבין מהן ההשפעות של שימוש בסמים בכלל ועל ידי מתבגרים בפרט, וכיצד העמדות ודפוסי השימוש בבית משפיעים על דפוסי השימוש של הילדים.
 
נפרט במקצת לגבי הסמים השכיחים:
 
הניקוטין
הוא חומר המעורר את מערכת העצבים המרכזית ומזרז את פעילותה. הוא מעלה את לחץ הדם ומאיץ את קצב פעימות הלב. הוא משפיע על מערכת הנשימה, מגביר את קצב הנשימה ואת תהליכי היצור של האדרנלים ומזרז את הפעילות התנועתית. הוא גורם לאובדן תיאבון. שימוש כפייתי בניקוטין עלול לגרום "להרעלת ניקוטין". העישון מסוכן לבריאות המעשן ואף לחייו. נמצא שסכנת מוות (מסרטן ריאות) של מעשן כבד גדולה פי 10 מזו של אדם שאינו מעשן. העישון מסוכן גם לאנשים החיים בסביבת המעשן. ילדים של נשים מעשנות נולדים לעיתים פגומים, לעיתים אף מתים בזמן הלידה.
 
האלכוהול
מנת אלכוהול = כוסית וודקה
בקבוק בירה = בריזה = כוס יין
האלכוהול הוא חומר הפסיכואקטיבי הנפוץ ביותר בעולם, והפופולארי ביותר בקרב המכורים לסמים בארצות הברית. הוא פוגע ומסכן מערכות גופניות שונות. הסכנה שבצריכתו נובעת ממנת – יתר ומהשפעות כרוניות מצטברות. שימוש כרוני באלכוהול גורם לנזק מוחי שמתבטא בניוון עצבי, אובדן זכרון, הפרעות שינה, התקפים פסיכוטיים, פגיעה בשריר הלב, שחמת הכבד ועוד. האלכוהול הוא סם המדכא את פעילות מערכת העצבים המרכזית. התחושות של עוררות ומצב רוח מרומם בשלבים הראשונים שלאחר השתייה מטעות. האלכוהול מדכא את המרכזים במוח המפקחים על המעצורים, על תהליכי החשיבה והשיפוט ועל ההתנהגות. מכאן התחושה של חופשיות והיעדר מעצורים. ככל שהאדם שותה כמויות גדולות יותר של משקה אלכוהולי נפגעים מרכזים נוספים במוח, בעיקר אלו המפקחים על התנועה, ומכאן נובעים קשיים בשיווי משקל ובתנועה במרחב. כמויות גדולות יותר עלולות להביא למוות כאשר רמת האלכוהול בדם מגיעה לריכוז 0.4%-0.5%.
רבים אינם יודעים שאלכוהול הוא סם, וסם קשה. היות והאלכוהול הוא סם חוקי; הוא מעוגן במסורת היהודית "יין ישמח לבב אנוש", מקובל בטכסים דתיים, קידוש, אירועים משפחתיים וחברתיים, הרמת כוסית במקום העבודה.
החוק מתייחס רק למכירת אלכוהול לקטין, שידול לשתות אך לא אוסר שתיה.
אם "הסמים" הם משהו שברור להורים רבים שיש למנוע שימוש בו בכל מחיר, הרי החינוך ל"שתייה אחראית" מביך ומבלבל. יש להניח שהורים רבים גם לא יהיו מוכנים לוותר על השתייה האישית והחברתית בגלל הכללת האלכוהול במשפחת הסמים.
תרבות האלכוהול, שחדרה לארץ במהלך חמש עשרה השנים האחרונות, חדרה גם לעולמם של בני הנוער. קשה להישאר אדישים נוכח הכמויות המופרזות של שתיית אלכוהול והשתכרות, נוכח הירידה בגיל התחלת השימוש באלכוהול. הסיכונים גדולים נוכח שכיחות הנסיעה של בני נוער עם נהגים ששתו אלכוהול ונוכח התנהגויות סיכון אחרות כמו אלימות בין - אישית, העלולות להיות מושפעות משימוש באלכוהול (הראל ואח' 1994).
 
חשיש ומריחואנה (גראס)
הם סמים בלתי חוקיים.
המריחואנה הוא צמח המכיל חומר פסיכואקטיבי ((T.H.C , המשבש את פעילות המוח. עישון מריחואנה פוגע בתפיסת הזמן והמקום, גורם לקשיים בזכרון ולבעיות למידה.
רבים רואים בהם חומרים, שמזיקים פחות מן הניקוטין והאלכוהול, ויש המצדדים בלגליזציה של השימוש בהם. אחרים רואים בהם "סמי שער" לסמים קשים, ולכן מתנגדים נחרצות להתרת השימוש בהם בחוק.
חשיש ומריחואנה, העשויים מן הצמח קנאביס – סטיבה, הם הסמים הנפוצים ביותר כיום בעולם המערבי, פרט לחומרים החוקיים. משתמשים בהם בעיקר צעירים, בני המעמד הבינוני והגבוה. אלו סמים "חברתיים", משתמשים בהם במסגרת החברותא והשפעתם על מצב הרוח קשורה ומושפעת מן האוירה, מן הצפיה של המשתמש ומאישיותו.
קרוב לוודאי ששימוש חד פעמי או אף שימוש מזדמן בחשיש בכמות קטנה איננו מזיק גופנית או נפשית. שימוש בכמות של 5 מיליגרם THC גורם לתחושת הרפיה ואובדן מעצורים, בעיקר עם שינוי בתחושת זמן ומרחב. שינויים אלו משפיעים על התנהגות לקויה בנהיגה, ואחראיים להרבה מתאונות הדרכים של בני נוער. המשתמש בכמויות מתונות של סם עלול לחוש אופוריה (התרוממות רוח, HIGH) צחוק ובכי בלתי נשלטים, כושר שיפוט לקוי, פגיעה בכושר לקבל החלטות ולפתור בעיות, האטה בתגובה לגירויים, חוסר בטחון ועוד.
השימוש בחשיש או במריחואנה בכמויות גדולות (כ – 20 מיליגרם THC) במשך תקופות ארוכות עלול להביא להלוצינציות (הזיות) ודלוזיות (מחשבות שווא), להזיק לזכרון, לתפישת הזמן ולתהליכי חשיבה, לגרום לאפטיה, ל"תסמונת היעדר מוטיבציה", לתחושת שינוי בדימוי הגוף, דבר הגורר חרדה עזה, וכן לגרום נזקים בדפוסי תקשורת בינאישיים.
למרות שמקובל לחשוב שאין סכנה גופנית בשימוש בחשיש או במריחואנה, בשנים האחרונות מתגלים מימצאים על נזקים אצל אנשים שמעשנים באופן קבוע ובכמויות גדולות, בעיקר פגיעה במערכת המינית (אצל גברים פגיעה בתאים היוצרים תאי זרע וירידה בכמות תאי הזרע, וירידה בפריון אצל נשים) ובמערכת החיסון (פגיעה בתאי דם לבנים המהווים גורם חשוב בתנגודת לוירוסים ולהתפתחות סרטן). השפעות פיזיולוגיות בטווח הקצר כוללות עיניים מאדימות וצורבות, פה וגרון יבשים וצמא רב, קשיים בקואורדינציה, הזעה, כאבי בטן, שלשולים, בחילות והקאות, הפרעה בפעילות המוטורית ועוד. בטווח הארוך, לאחר עישון במשך תקופה ממושכת, יש פגיעה בתפקודי הריאות והלב, שלשולים, עצירות, איבוד משקל, רגישות למחלות כבד, הצטברות זפת בריאות, שינויים סרטניים ועוד.
דרכי שימוש בחשיש ומריחואנה הן: בליעה בתוך מאכלים, בעיקר עוגיות או בשתיה מתוקה, ועישון במקטרת או בבנג (כלי עישון). שמות רחוב: צינגלה, נאפס, כיף, אצבע.
 
מתבגרים מהווים קבוצת סיכון בגלל שהמערכת העצבית – הורמונלית שלהם מצויה בתהליכי התפתחות והשימוש בסמים אלו עלול להזיק לה יותר מאשר למבוגרים. יש לציין שהחומר הממכר בחשיש (THC) חודר דרך הדם לאברי הגוף השונים ומצטבר ברקמות השומן שלהם. הוא נספג במהירות. יציאתו מן הגוף איטית ועלולה לגרום לרעליות מצטברת. ניקוי הגוף מן החומר יכול להימשך שלושים יום! 90% מכלל המשתמשים בסמים קשים החלו משימוש בחשיש, ככל שמתחילים להשתמש בחשיש מוקדם – כן גובר הסיכון לעבור לסמים קשים יותר.
 
ל.ס.ד ("טריפים" "קרטונים", "בולים" בעגת משתמשים)
הוא אחד מן הסמים ההזיוניים בעלי העוצמה הרבה ביותר על ההתנהגות, כבר לאחר נטילת כמות מזערית ביותר (20 מיקרוגרם). שיא ההשפעה נמשך שעתיים עד ארבע שעות, ובמשך שש עד שתים עשרה שעות הגוף מתנקה ממנו. זה סם סינתטי בצורת אבקה לבנה, לא ממכר, שנמצא היום ב"תפריט" של בני נוער בארץ, בעיקר במסיבות אסיד המוניות, הנערכות במדבר, היערות ובחופי הים וכוללות ריקודים במשך שעות אין קץ לקול צליליה של מוסיקת טרנס. מוסיקת הטרנס זורמת ואפשר להיכנס ל"אטרף". הסם נמכר ספוג בחתיכות קרטון צבעוני או בקוביות סוכר. הוא נלקח בבליעה וחודר למערכת העצבים המרכזית במהירות.
הל.ס.ד גורם לשינויים גופניים כמו עליה בקצב הלב ובלחץ הדם, רעד, בחילות, חולשת שרירים וחום. אין מקרי מוות אלא על ידי תאונות עקב מצב נפשי.
ההשפעה המרכזית של הסם היא בחוויה הפסיכודלית. שני סוגי תגובה אופיינים אחרי לקיחת ל.ס.ד: "תגובה מתפשטת" – המשתמש מרוגש וגרנדיוזי, שותף בסודות היקום, "תגובה מתכווצת" – המשתמש כמעט לא נע, מתנסה בתחושת רדיפה ופחד, יתכנו התקפי חרדה קיצונית במשך כמה ימים ואף מצב פסיכוטי הדורש אשפוז. "המסע" מאופיין בעוותים בתחושה, בחשיבה, המוטוריקה ובהתנהגות. המסע מוציא לחופשי דמיונות וחלומות ומפחית מכוחם של אמצעי הגנה. החויה הפסיכודאלית המציפה יכולה לגרום ל"טריפ רע", המאופיין בתחושה קשה של בהלה במשך יממה, עד כדי צורך באשפוז פסיכיאטרי ויכולה להיות בגדר "מסע טוב" המעמיק תובנה פנימית. "מסע חוזר" ("פלאש בק") של החוויה הפסיכודאלית עלול להתעורר גם לאחר שנים רבות, באופן בלתי צפוי, גם ללא נטילה נוספת של הסם, ולכן הוא מסוכן ביותר. יש להבהיר שלא לכל משתמש בסמים תגובה דומה. אמר סטודנט, בן טובים, שמשתמש בקביעות במסיבות טרנס אסיד שחברתו "כמעט והתחרפנה לשפיץ (רבע) טריפ מסוג דר' הופמן", וידועים לנו אלו המגיעים בקו ישיר מגואה (בהודו) לגהה (בישראל).
 
אכסטזי ("אכסטות", ממשפחת האמפיטמינים)
זהו סם סינתטי, המיוצר במעבדות לא חוקיות ואין פיקוח על החומרים המוכנסים לתוכו. זהו חומר קטלני המסוגל לגרום לנזק בלתי הפיך וקבוע. האכסטזי הוא חומר ממריץ והזיוני כאחד. הוא פופולרי במסיבות הטרנס של בני נוער וצעירים. השפעת הסם מתחילה עשרים עד שישים דקות לאחר הבליעה ונמשכת ארבע עד שש שעות. החומר מעורר את מערכת העצבים המרכזית, דבר שמתבטא בעליה בדפיקות הלב, הפרעות קצב, עליה בלחץ דם עד התמוטטות המערכת ומוות. מוות של צעירים בריאים נגרם על ידי שילוב של השפעת השימוש בחומר ביחד עם ריקוד והשתוללות ממושכת בתנאי צפיפות וללא שתייה מספקת. השתיה חיונית לשמירת קור הגוף, חימום יתר עלול לגרום מוות. השפעות פיסיות נוספות כוללות ראיה כפולה, יובש בפה, בחילה ואי יציבות. מבחינה פסיכולוגית יש תופעות כמו: חרדה, פאניקה, פסיכוזה, בלבול והזיות. מסוכן ביותר לנהוג במצב זה! ה"אכטות" מביאות לתחושה חזקה של קשר בין אישי, יופי ואהבה. כיום במסיבת האסיד והטרנס משתמשים בני הנוער בנוסף למריחואנה בל.ס.ד ובאכסטזי, האכסטה היא סם יותר קליל מהל.ס.ד, החוויה שלו חזקה אבל פחות הזיונית. בתחילת שנות התשעים היה הל.ס.ד שכיח יותר מהאכסטה, היום המצב הפוף. סטודנט שמשתמש בשניהם אמר: "כשאדם לוקח טריפ, הוא רוקד יותר בעצבנות ולא מפסיק לרקוד, הטריפ יותר מדי אלים, אדם על אכסטה גם רוקד אבל יותר רגוע".
 
במחקר אפידמיולוגי של הרשות למלחמה בסמים (1998) נמצא, שכעשרה אחוזים מבני הנוער עשו שימוש בלתי – חוקי בחומר פסיכואקטיבי כלשהו בשנה האחרונה (מייצג למעלה משישים אלף בני נוער). שערים אלו כוללים כששה אחוזים שדווחו על שימוש בתרופות שלא לטיפול רפואי; כעשרה אחוזים שדיווחו על שימוש בחשיש ו/או מריחואנה (גראס) (למעלה משלושים אלף בני – נוער). שימוש כלשהו בסמים לא – חוקיים אחרים ("קשים") נעשה על ידי למעלה מחמישה אחוזים מאוכלוסיית בני הנוער (כשלושים וחמישה אלף). על שימוש במשקאות אלכוהוליים בשנה האחרונה דווחו כחמישים ושבעה אחוזים וכעשרים אחוזים דיווחו על עישון סיגריות.
קיימת קבוצה קטנה שמדווחת על שימוש במיגוון של חומרים פסיכואקטיביים ובשכיחות גבוהה. זו קבוצה המצויה בסיכון התפתחותי רב לפתח דפוסי שימוש של תלות והתמכרות. זוהי קבוצה של בני נוער שהם בסיכון גבוה להתמכרות עקב חשיפה לגורמי סיכון מרובים.
 
הסיבות להתחלת השימוש ולהמשך השימוש בסמים
 
ההחלטה להתחיל להשתמש בסמים היא אישית. עד לקבלתה עובר המשתמש תהליך "הבשלה" פנימי, בו מעורבים גורמים רבים: גורמי סיכון והגנה פנימיים וחיצוניים.
המשך השימוש אף הוא תוצאה של תהליך מורכב המושפע לעיתים מאותם גורמים, שהביאו לתחילת השימוש ולעיתים מגורמים אחרים.
 
נציין מספר הערות מקדימות:
 
• אם החוויה הראשונה של השימוש היא חוויה מהנה, תהיה לה השפעה מחזקת להתנסות חוזרת (המשך שימוש).
• חלק מן הסיבות המביאות לשימוש ראשון בסמים, מהוות גורם מחזק להמשך השימוש בסמים (למשל, לחץ חברתי).
• השימוש בסמים הוא התנהגות נלמדת. אחרי שלב ההתנסות הראשונית לומד הפרט את דפוס ההתנהגות של שימוש בסמים.
• הגורמים המעורבים בתהליך אינם קבועים או קפואים, הם משתנים בעוצמתם, ומשפיעים זה על זה.
• כל גורם סיכון ישיר או עקיף, מגביר את הסיכון לשימוש ראשוני בסם, ומגדיל את הסיכון לשימוש חוזר.
• בכל שלב של הפסקה בשימוש, תיתכן חזרה לשימוש בסמים עקב התחזקות גורם סיכון כלשהו, הופעת גורם סיכון חדש או החלשות של גורם הגנה כלשהו.
• קיימת השפעת גומלין בין גורמי הסיכון וגורמי ההגנה – ככל שגורמי ההגנה רבים וחזקים יותר, כך פוחת הסיכון לתחילת ולהמשך השימוש בסמים. ככל שגורמי הסיכון רבים וחזקים יותר, כך עולה הסיכון לתחילת ולהמשך השימוש בסמים.
• קיימים גורמי סיכון וגורמי הגנה שאין לאדם שליטה עליהם והם בבחינת "נתון בסיסי" כגון: גורמים תורשתיים וחלק מהגורמים הביולוגיים (מין המשתמש או המערכת המטבולית).
• ניתן להשפיע על חלק ניכר מגורמי הסיכון וההגנה ולצמצם את הסיכון להתפתחות.
• התנהגות של שימוש בסמים (למשל, נקיטת מדיניות בית ספרית ברורה נגד שימוש בסמים, העברת מסרים נגד שימוש בסמים ומתן דוגמה אישית על ידי ההורים).
 
גורמים להתחלת השימוש בסמים
 
מקובל לבחון את הסיבות להתחלת השימוש בסמים מתוך הגישה הרב מימדית, הגורסת כי גורמים רבים והקשר בינהם משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות וההתנהגות המובילה להתחלת השימוש בסמים.
 
המימד התוך אישי - מימד נפשי
 
המצב הנפשי של הפרט מורכב מגורמים רגשיים שונים (רגשות, משברים, לחצים, תיסכולים) ומגורמים קוגניטיביים (גורמים הכרתיים הקשורים בידע, עמדות, ערכים אישיים), המשפיעים על תחילת והמשך השימוש בסמים.
גורמים רגשיים, סיבות הדוניסטיות (חיפוש ריגושים והנאה). צריכת סמים לשם הנאה מאופיינת בדרך כלל בשימוש לשם התרגעות חברתית, כשהאינטראקציה החברתית סביב השימוש בסמים היא המטרה העיקרית.
 
סמים כהנאה
במקרה זה התחושות שניתן להשיג תחת השפעת הסם מהוות מטרה בפניי עצמה. ציפיות המשתמש הן להשיג "חידוד תחושות", "רוח אומנותית", "שיפור תפקוד מיני", "רגישות" וכו'.
 
"ריפוי עצמי"
שימוש שנועד להפחית תחושות שליליות ונובע מתוך קושי להתמודד עם תיסכולים, חרדה, דכאון, כאב, בדידות, ניכור וחוסר תקוה.
 
סקרנות
מחקרים רבים, אשר בדקו את הגורמים לתחילת שימוש בסמים אצל מתבגרים, דיווחו כי הסקרנות היא אחד הגורמים המרכזיים להתנסות בסמים.
 
גורמים קוגניטיביים
עמדות וערכים אישיים – העידן בו אנו נמצאים מאופיין בין היתר על ידי יחסיות וסובייקטיביות – אין אמת אחת אלא אמיתות רבות שוות ערך, ולכן הכל קביל. בהעדר אמת אחת וכשכל הערכים שווים ולגיטימיים, תופסים הערכים האישיים מקום מרכזי בתפיסה המוסרית של האדם. במציאות מעין זו יש חשיבות מיוחדת לעיצוב העמדות והערכים האישיים.
עמדות שהפרט מייחס לסביבתו (משפחה, חברים והחברה בכללה) – העמדות שהפרט מייחס לאחרים (על פי תפיסתו הסובייקטיבית) משפיעות על גיבוש עמדותיו האישיות. לכן, יש חשיבות רבה ביותר למסרים המועברים למתבגר על ידי הוריו, חבריו והחברה בה הוא חי.
 
מקורות הידע ומקורות הסמכות לגבי הידע בתחום הסמים – המידה בה מקבלים המתבגרים את הידע המועבר אליהם על ידי המבוגרים כקביל ואמין משפיעה על גיבוש עמדותיהם והתנהגותם.
 
ציפיות מהשפעת הסם – לציפיות של הפרט לשינוי חיובי, לעידוד או לעיכוב התנהגות חברתית, לשיפור תיפקוד, לחיזוק ריגושים כולל ריגוש מיני, להפחתת חרדות, ולהגברת ערנות או להתרגעות - יש השפעה רבה על ההתנהגות.
 
מטען הידע של המתבגר לגבי נושא הסמים – היקפו, מקורותיו ואמינותו של המידע לגבי סמים מהווים גורם משפיע בתהליך גיבוש המוכנות האישית להתנסות בסמים.
 
תפיסת העתיד
תפיסת העתיד בגיל ההתבגרות מתייחסת לטווח הקצר ואינה מתייחסת לטווח הרחוק. לכן לקיחת סיכון איננה בדרך כלל מרכיב מרתיע בשיקול הדעת של המתבגר. בהקשר זה חשוב לציין שתי תיאוריות הדנות בגורמים קוגניטיביים ומתייחסות לשינוי התנהגות: תיאוריית ההתנהגות ההגיונית (TRA: THEORY OF REASONED BEHAVIOR) ותיאוריית ההתנהגות המתוכננת (TPB: THEORY OF PLANNED BEHAVIOR). תיאוריות אלו המתייחסות להתנהגות ולשינוי התנהגות מתוך מודעות, מניחות כי התנהגות האדם נקבעת על ידי עמדתו כלפי תוצאות אותה התנהגות ועל ידי דעות הסביבה החברתית שלו על התנהגות זו.
 
התיאוריה גורסת כי רוב צורות ההתנהגות החברתית הן רצוניות ונובעות מרצף הגיוני בתהליך קבלת החלטות באמצעות עמדות, נורמות סובייקטיביות, כוונות והתנהגות.
 
עמדות – מורכבות מאמונות שאדם "אוסף" במהלך חייו: חלקן מתוך נסיון אישי, חלקן ממידע חיצוני וחלקן מתוך הסקת מסקנות. אותן אמונות, המשפיעות על העמדות נקראות אמונות עיקריות (SALIENT BELIEFS). עמדה, אם כן, היא האמונה העיקרית של אדם לגבי התוצאות החיוביות או השליליות של מעשיו.
 
נורמות סובייקטיביות – אמונות הפרט על דעותיהם של אחרים על התנהגותו. נורמות אלו מעוצבות רק ביחס לאנשים הנחשבים משמעותיים או חשובים בעיני הפרט.
 
כוונות – היות ונמצא כי כוונתו של אדם לנהוג באופן מסויים - היא הגורם המשפיע על התנהגותו, הרי עיצוב גישה או עמדה אוהדת כלפי שימוש בסמים, מהווה שלב מוקדם בהתפתחות השימוש.
 
התנהגות – הוצאת הכוונה אל הפועל.
 
• הגורם החשוב ביותר והקובע בהתנהגות הפרט בהקשר לבריאותו (כולל שימוש בסמים) הן כוונות ההתנהגות שלו. כוונות ההתנהגות ניתן להגדיר כמחוייבות עתידית (תוכנית מחייבת) לנהוג באופן מסויים בתחום חיים מסויים. למשל: אם אדם החליט להפסיק לעשן בששת החודשים הקרובים, הסבירות כי יעשה כך גבוהה יותר מאשר הסבירות, שאדם ללא כוונות כאלה יעשה כך.
 
• עמדות ואמונות לגבי התנהגות הקשורה לבריאות מושפעות על ידי נורמות חברתיות ואמונותיו הנורמטיביות של הפרט, ומשפיעים על כוונת הפרט לנקוט בהתנהגות מסויימת.
 
• התנהגות הפרט מוכרעת על ידי כוונות ההתנהגות שלו, הנובעות מעמדתו כלפי ההתנהגות והנורמה הסובייקטיבית שלו (מה יחשבו האחרים על ההתנהגות).
 
• המוטיבציה או הכוונה של הפרט לבצע התנהגות מסויימת מושפעת על ידי תפיסתו הסובייקטיבית את קשיי הביצוע ועל ידי ציפיותיו לבצע את ההתנהגות או הטחה בהצלחה.
 
המימד התוך אישי – מצב גופני
 
המצב הגופני או הביולוגי של הפרט מורכב, בין היתר, מגורמי תורשה, מטבוליזם ומנגנונים נוירו – ביולוגיים. מצב גופני כמו גם מצב בריאותי או מראה החיצוני עשויים להיות מעורבים בהחלטת המתבגר להתחיל להשתמש בסמים.
 
גורמי תורשה
 
הנושא עדין נחקר מבחינה מדעית, אך יש מחקרים אשר מצאו קשרים בין תורשה לבין שימוש והתמכרות לסמים ולאלכוהול.
 
מטבוליזם (חילוף חומרים)
חוקרים מסויימים מניחים כי השימוש בסמים הוא ביטוי להפרעה בחילוף החומרים.
 
מנגנונים נוירו – ביולוגיים
קיימים מנגנונים נוירו – ביולוגיים הקשורים להנאה הנקראים מעגלי גמול. למגנונים אלה תפקיד בהישרדות הגוף משום שהם מכוונים את האורגניזם לחזור על פעולות או מצבים אשר הביאו לתוצאה מהנה או מתגמלת. למשל, אכילה, רבייה, תחושת ביטחון וריגושים שונים. מחקרים מצאו כי ניתן לקשור בין שימוש בסמים לבין מעגל הגמול הנוצר כאשר תהליכים כימיים מסויימים המוח מפעילים גירויים באזורים שונים, ומעוררים חיזוק חיובי או שלילי.
 
גורמים הקשורים במין
 
למין המשתמש יש השלכה על אופן השפעת הסמים (עוצמה, משך השפעה) משום שקיימים הבדלים בין נשים לגברים במסת השרירים ובכמות נוזלים בגוף.
 
 
המימד הבין אישי (גורמים הקשורים ליחסי הפרט עם סביבתו)
 
קשרי הגומלין בין הפרט לבין המערכות החברתיות עמן הוא קשור, משפיעים על ה"בשלות" המוכנות שלו להתנסות בסמים, לפעמים תוך חיקוי התנהגותם של הורים, אחים או אנשים מפורסמים, המשמשים אף הם מודל לחיקוי.
 
משפחה
נמצא כי למשפחה יש השפעה מכרעת על השימוש בסמים אצל מתבגרים, הן כגורם מונע והן כגורם מניע. חוסר תיפקוד במשפחה, חוסר תמיכה, מערכת יחסים לא תקינה או מתוחה או שימוש בסמים בקרב בני המשפחה – הם הגורמים המרכזים לתחילת השימוש בסמים בקרב מתבגרים.
 
חברים
העמדות והנורמות בקרב קבוצת החברים, הלחץ הגלוי או הסמוי לשימוש בסמים או הדוגמה האישית של קבוצת בני הגיל הם הגורמים רבי השפעה על החלטת מתבגר להתחיל בשימוש בסמים או להימנע ממנו.
 
בית הספר
מדיניות בית הספר, אכיפת חוקי בית הספר בעיני התלמידים והקהילה, מערכת היחסים בין המורים לתלמידים ומידת מעורבותם של התלמידים בחיי בית הספר, הם גורמים חשובים לעניין תחילת השימוש בסמים.
 
סביבה חברתית (קהילה)
לחברה המודרנית יש נטיה לתת פתרונות מהירים מבחוץ במטרה להשיג סיפוק מיידי לכל צורך (לכל דבר יש 'כדור').
הסמים נתפסים כאמצעי להשגת סיפוק או פתרון מיידי לבעיות או למצבים שונים (למשל שיעמום, בדידות, תיסכול וכו').
הצורך, בעיקר של המתבגרים, לקבלה ולאישור חברתי הופך אותם פגיעים במיוחד ללחץ החברתי, בעיקר של קבוצת בני הגיל. עמדות ונורמות המצדדות בשימוש בסמים, קיום תת תרבות סמים או סביבה מנוכרת, עבריינים ואלימה, משפיעה על תחילת והמשך השימוש. גם למצב כלכלי חברתי ולתחושות ניכור וזרות יכולת להביא לשימוש בסמים כנסיון "לשנות" מציאות, שלא רואים ממנה מוצא אחר.
 
מימד הסם (גורמים הקשורים לסם עצמו)
 
הפרמקולוגיה של הסם
השפעה כימית באמצעותה יכול הפרט להשיג תחושה מסויימת (התרגעות, עירנות, שינוי מצב התודעה וכו').
 
זמינות ונגישות סמים
הימצאות סמים בסביבתו של הפרט
ידע לגבי מקורות בהם ניתן להשיג את הסם ובאיזה מחיר
יכולתו הכספית של הפרט לרכוש את הסם המעניקה נגישות לסם
המצב החוקי (חוקיות או אי חוקיות של קניית סם מסויים ומכירתו).
 
המימד הנסיבתי (מצבו של הפרט)
 
ההחלטה להתחיל או להמשיך להשתמש בסמים היא אישית. המוטיבציה הראשונית לקחת סמים בכלל או סם ספציפי יכולה לנבוע מצורך פיזי, נפשי או חברתי מיוחד או משילוב, ייחודי כל פרט, של מספר צרכים שונים.
 
יתכן מצב בו יתקיימו מירב הגורמים היכולים להביא לתחילת השימוש בסמים, אך למרות זאת לא יפנה הפרט לדרך זו, ויתכן מצב בו די בגורם אחד כדי להביא את הפרט לתחילת השימוש. צירוף נסיבות, המצב הייחודי, בו נמצא הפרט בנקודת זמן מסויימת או שילוב גורמים מיוחד, יכולים לעורר להתנסות שלא היתה מתרחשת בנסיבות אחרות. לא ניתן לחזות מראש צירוף נסיבות אישי העלול להביא את הפרט להתנסות בסמים, ולא ניתן לפעול על מנת שצירוף זה לא יתרחש. כל שניתן לעשות הוא לפעול לחיזוק אותם גורמים הבולמים שימוש (גורמי הגנה).
 
גורמים להמשך השימוש בסמים
 
השימוש בסמים הוא תהליך מורכב, המתפתח משימוש ראשון דרך שימוש חוזר ועד לשימוש קבוע או התמכרות. כשם שתחילת השימוש או הפסקתו תלויים בשילוב ייחודי של גורמים שונים (גורמי סיכון והגנה), כך גם המשך השימוש.
לחלק מהגורמים לתחילת השימוש יש אפקט מחזק להמשך השימוש, אך יתכנו גם גורמים אחרים, שלא שיחקו תפקיד בתחילת השימוש.
 
 
 בביקור בחוות "רטורנו" לגמילה מדברים על חסך ברגשות של ארבעה הגורמים המובילים להתמכרות לסמים ולאלכוהול המסתכמים בארבע אותיות המרכיבות את המלה:
 
עכב"ר
 
ע עייף; הרגשה של עייפות פיזית ונפשית.
ככועס; הרגשה של כעסים.
ב בודד; הרגשה של בדידות, "אין לי אף אחד בעולם"
ר רעב; הכוונה לתזונה לא נכונה; אכילת יתר או הימנעות מאכילה
 
השימוש בסמים עלול להתפתח בשלבים הבאים:
שימוש התנסותי
שימוש חברתי
שימוש אופרציונאלי
שימוש תלותי
 
מוייסנר (1994) כולל את שני השלבים הראשונים (שימוש התנסותי ושימוש חברתי) בקטגוריה של "שימוש בסמים" ואילו את שני השלבים האחרונים (שימוש אופרציונלי ושימוש תלותי) בקטגוריה של "שימוש לרעה בסמים".
המניעים של המשתמשים לצורך התנסות ובנסיבות חברתיות – שונים משל המשתמשים לשם "פתרון בעיות" ומתוך תלות בסם לתפקוד תקין.
יש להדגיש, שמרבית המתבגרים המשתמשים בסמים לצרכים התנסותיים וחברתיים יפסיקו את השימוש עד תום ההתבגרות, ורק מיעוטם ימשיכו בשימוש, והם אלו שעלולים להגיע להתמכרות.
ילדים ובני נוער שהם בסיכון גבוה להתמכרות לסמים בעתיד ניתנים לזיהוי. אלו הם ילדים שחשופים לגורמי סיכון רבים, ולמעט גורמי הגנה (הוקינס ועמיתיו 1992, בריי 1996).
 
גורמי הסיכון כוללים גורמים אישיים כמו התנהגות אנטי סוציאלית בגיל הרך, סימפטומים פסיכיאטריים, ערך עצמי נמוך, כישלון ביחסים בין אישיים, אירועי – חיים שליליים, מיקוד שליטה חיצוני, כעס, דיכאון; כישלון לימודי וביקור סדיר בבית הספר; גורמים משפחתיים כמו הורים המשתמשים בסמים, קונפליקטים במשפחה, משפחה "הרוסה", דחייה, הזנחה, ניצול פיסי, מיני פסיכולוגי; גורמי קבוצת הגיל כמו חברים המשתמשים בסמים; גורמי סביבה כמו עוני קיצוני וזמינות רבה של סמים.
גורמי ההגנה כוללים גורמים אישיים כמו הצלחה לימודית, כשירות אישית ואחריות אישית, כישורים חברתיים מפותחים; גורמים בין אישיים כמו אדם קרוב שנותן אמון בילד, מלווה ומדריך אותו בכל עת (מנטור), קבוצה מעודדת קידום חברתי בדרכים מקובלות; גורמי משפחה מקבלת ותומכת, כללי התנהגות ברורים ומעורבות בחיי הילדים; זיקה חיובית למשפחה כמו גם לבית הספר ולמוסדות מקובלים חברתית נוספים.
 
תוכניות מניעה, המיועדות למנוע שימוש בסמים, צריכות להתמקד בצימצום גורמי הסיכון, ובהגברת גורמי ההגנה. מקום ההורים הוא כמובן בעל חשיבות קריטית, בעיקר בהקשר של הגורמים המשפחתיים. המחקר מורה שמשפחות, עם עזרה מתאימה, יכולות להפחית גורמי סיכון כגון בעיות התנהגות, כשלון בית ספרי ושימוש מוקדם בסמים בקרב ילדיהם. ככל שמטפלים בבעיות אלו מוקדם יותר כך אפשר לצמצמן יותר (בריי, 1996).
 
ברור לחלוטין, שלא כל מי שמשתמש בסם באופן חד פעמי או מזדמן הופך תלותי ומכור לסמים. אולם רוב המכורים החלו בסיגריה ואלכוהול, עברו לחשיש ומשם המשיכו בדרכם ההרסנית. חשוב להורים לדעת שעישון סיגריות או חשיש באופן חד – פעמי או מזדמן עלול להפוך שלב ראשון בתהליך סיכוני. אין להגיב עליו בפאניקה כאילו מדובר בזריקת הרואין, אולם גם אין לזלזל בפוטנציאל ההרסני שבו.
 
יש הרואים את השימוש בסמים כמרכיב בתהליכי התפתחות הזהות במהלך ההתבגרות (רוזמן, 1996). הצעיר עושה מורטוריום פסיכו – חברתי, מתנסה ובודק סגנונות חיים, מערכות יחסים ותפקידים למיניהם על מנת להכריע בסופו של דבר על הדרך המתאימה לו, לגבש זהות אישית בהירה ויציבה. ההתנסות המבוקרת בסמים יכולה להיות התנסות בלתי מזיקה, היות ומרבית הנערים הללו הפנימו באמצעות הוריהם גבולות פנימיים של מותר ואסור, ישללו שימוש בסמים כדרך חיים, לא ימשיכו בשימוש ולא יתנסו ב"סמים קשים". ישנם אחרים שזהותם פזורה ובלתי מגובשת והוריהם לא שימשו להם דגם בונה לחיקוי, והם עלולים לשקוע ולהיסחף לעולם הסמים בניסיון לגבש לעצמם זהות מדומה או אף זהות שלילית. רבים אחרים לא ישתמשו בסמים היות והם "ילדים טובים", קונפורמיים, ומקבלים מהוריהם כתורה מסיני שלילה של כל שימוש בסמים.
 
סימני זיהוי לשימוש בסמים (קרמניצר 2004):
 
 סימנים ברמת הפרט
בזבוז סכומי כסף גדולים
מחסור תדיר בכסף ו"הלוואות" תדירות מחברים ומבני משפחה
גניבת כסף ומוצרי צריכה שונים
בילוי זמן רב מהרגיל מחוץ לבית
שינויים בדפוסי הנוכחות וההשתתפות בבית הספר או בפעילויות אחרות
ירידה ברמת ההישגים בבית הספר ובפעילויות אחרות (ספורט, תחביבים)
שינויים תכופים במצבי הרוח: רגזנות, עויינות, התפרצות זעם
הזנחה המראה החיצוני וההיגיינה האישית
קיצוניות באכילה – אכילה מופרזת או אובדן תיאבון, תשוקה עזה לממתקים
שימוש כבד באפטרשייב או בבושם (על מנת להסתיר את ריח הסם)
עיניים אדומות ושימוש בטיפות להרגעת גירוי בעיניים
עיוות ואובדן זמן (תחושה כי עברו מספר דקות כשלמעשה חלפו שעות)
אדישות כלפי כל דבר – בית הספר, ספורט, תחביבים, מוזיקה
התרחקות מהמשפחה
כושר שיפוט לקוי
שיעול כרוני או כאבים בחזה
דיכאון, בדידות, ניכור
עייפות ואובדן אנרגיה
הפרעות שינה
דיבור "שטוח", מונוטוני
הפרעות במחזור אצל בנות
קושי להתמודד עם זיהומים שכיחים – זמן החלמה ארוך במיוחד
סודיות לגבי הקשרים החברתיים ואופן הבילוי
חברים חדשים ולא מוכרים
קישוט החדר בפוסטרים או מסרים אחרים הקשורים לסמים "סלנג סמים"
שימוש באביזרים שונים הקשורים לסמים – בנגים, מציתים, ניירות כסף או נייר מגולגל, כפיות דהויות (מחימום חוזר), בקבוקים קטנים, קופסאות ואריזות שונות של כדורים, מזרקים ומחטים, גפרורים שרופים, שקיות פלסטיק או מכלי גז קטנים (סימן של שימוש בחומרי הרחה), צינוריות שונות, מדבקות, בולים, סיגריות קרועות או מגולגלות תוצרת בית, קוביות סוכר
שימוש בקטורת על מנת להסוות את ריח הסמים
חבישת משקפי שמש בנסיבות בלתי מתאימות, למשל בלילה בתוך הבית (על מנת להסתיר אישונים מוגדלים או מוקטנים ועניים אדומות כתוצאה משימוש בסמים).
 
 סימנים ברמה הקבוצתית
היעדרות קבוצתית ביום מסויים – למשל בימים בהם מקבלים משכורת (יש כסף אז הולכים ביחד להתמסטל)
התרחקות מקבוצות אחרות
התרחקות ממקומות שיש בהם פיקוח (מגרשי משחקים או מגרשי ספורט, שער בית הספר וכו')
שמועות על שימוש בסמים בקרב הקבוצה
קשרים/מפגשים/הסתודדויות עם זרים בסביבת בית הספר או המועדון
גניבות
שימוש בסלנג של משתמשים בסמים (עובדה זו אינה מצביעה בהכרח על שימוש בסמים אך היא יכולה להצביע על שימוש בסמים בסביבה החברתית של הקבוצה).
קשרים עם אנשים מבוגרים יותר, אשר אינם משתייכים לקבוצה.
 
מה אפשר לעשות?
 
1. להכיר את התופעה של שימוש לרעה בסמים – להבין המניעים של שימוש בקרב ילדים ומתבגרים, ולהכיר סימנים לשימוש.
2. שימרו על ערוצי תקשורת פתוחים, עודדו הבעה חופשית של תחושות ומחשבות. נסו להימנע מביקורת שלא לצורך, גלו אורך רוח לטעויות, אפשרו לילדכם ללמוד מהן, תמכו, יעצו, עודדו. כהורים עליכם לעשות מאמץ ולהתוודע לעובדות בנושא הסמים. הבעיות לא תעלמנה מעליהן.
3. צרו אוירה משפחתית שבה מדברים על התופעה, מגבשים ומציגים עמדה ברורה השוללת שימוש בסמים, כולל עמדה לגבי השימוש בסיגריות ואלכוהול בהתאמה לגיל, ומתנהגים בעקביות בהתאם לעמדה המוצהרת.
4. עליכם להבין שאתם משמשים מודל לחיקוי ראשון במעלה לילדיכם. אי הלימה בין ההטפות המילוליות נגד השימוש באלכוהול וסמים לבין התנהגות בפועל מעבירה מסר כפול ומובילה לשימוש על ידי ילדיכם.
5. לשימוש בסמים יש השלכות לגבי השרות הצבאי והשתלבות במעגל העבודה.
6. כולנו יודעים שאין תחליף לתא משפחתי יציב ותומך, המציב גבולות ברורים ומוגדים. חוסר הגבולות יוצר חלל ריק, שאליו יכולים להיכנס כל מיני דברים. חשוב ליצור איזון בין אהבה, דאגה ומשמעת. גבולות חייבים להישמר.
7. הגבילו את דמי הכיס, היו מעורבים, שימרו על קשר עם המורים ובקשו את שיתוף פעולתם.
8. עודדו התנסויות חיוביות בבית ובבית הספר, עודדו פעילויות כמו: ספורט, מוזיקה, פעילות למען הזולת.
9. אם נודע למשטרה על שימוש בסמים יש אפשרות של פתיחת תיק פלילי. אולם, על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה יופעל הליך אי תביעה (א.ת.) ולא ייפתח תיק פלילי, אם הנער השתמש בסם לראשונה, לא יזם מסיבת סמים, לא פיתה קטין לעישון ומוכן לקבל טיפול. על כן פניה למשטרה עשויה לקבוע גבולות ברורים של התנהגות כלפי הילד, כאשר אין עדין חשש לפתיחת תיק פלילי. שרות המבחן לנוער אחראי לכך שהילד יקבל את הטפול המתאים. אם הוא עדין תלמיד, תכין עבורו הועדה הבית ספרית בשיתוף קצין המבחן תוכנית טיפולית. אם לא יעמוד בתוכנית ייפתח לו תיק פלילי.
10. צה"ל מחמיר החמרה בלתי מתפשרת עם חיילים המשתמשים בסמים (עונש מאסר, הורדה בדרגה, פסילת רישיון נהיגה, הפסקת שרותו בצה"ל). ההרשעה גוררת רישום פלילי במשטרת ישראל, העלול להגביל את האפשרויות בתעסוקה, לימודים ובתחומים אזרחיים אחרים.
11. במקרה שנודע לכם על שימוש של ילדיכם או שעולה חשד לשימוש, עליכם לשקול היטב את תגובתכם. רצוי לעשות מאמץ על מנת להימנע מהבעת רגשות כמו: בהלה, כעס, תסכול, כישלון, אכזבה, האשמה. ייאוש, "למה זה קורה דווקא לנו?" הפאניקה לא תועיל. למרות הקושי הרב יש לנהל שיחה עניינית ותומכת ולבדוק האומנם קיים שימוש. אם כן – באילו חומרים, מה השכיחות, אופן השימוש וכו'. יש לצפות להכחשה מצד הילד, שעלולה לגרור הכחשה גם מצד ההורים והימנעות מטפול. בכל מקרה עליכם להדגיש שאתם אוסרים את השימוש, ושתעזרו לילדכם בכל דרך שנדרשת "לצאת" מזה.
12. יש לקחת את הילד בדחיפות להערכה של מצבו אצל איש מקצוע מומחה בתחום ההתמכרויות, ולקבל עבורו תוכנית טיפולית.
13. אם נמצא הילד מכור – הוריו יכולים לקבל סיוע בקבוצות תמיכה, בין השאר באלו של מנ"ס (עמותה למשפחות נפגעי סמים).
 
שימוש בסמים בגיל ההתבגרות, אין פרושו הרס עצמי ודאי. בגרות, אהבה או שינוי סביבה הם נסיבות חיים היכולים להביא לשינוי ולהפסקת השימוש.
ניתן לטפל בשימוש בסמים אצל מתבגרים, ואתם ההורים – אתם המפתח!
 
אין די בהפסקת השימוש! המתבגר צריך למצוא דרכים חלופיות להרגיש טוב לגבי עצמו ולגבי חייו.
עזרתכם ההורים חיונית בעיצוב ובגיבוש חלופות אלה!
 
ביבליוגרפיה
 
1) הראל, י., קני, ד. ורהב, ג. 1994, נוער בישראל, ג'וינט.
2) רוזמן, מ., דיטל מ., 1999, אינטליגנציה הורית PQ, הוצאת "אח" בע"מ.
3) רוזמן, מ. 1996, סטטוסים של גיבוש זהות – האני כמנבאים דפוסי שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בהתבגרות, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב.
4) קרמניצקי, נ., 2004, הורים, סמים ומתבגרים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים.
5) הסמים הנפוצים בישראל, 1990, משטרת ישראל והרשות למלחמה בסמים.
6) "סמים גדש", 1998, עיתון הרשות למלחמה בסמים.
7)    Bry, B. H. ,1996, Psychological Approches to prevention, In: Brickel, W. K. @ De Grandpre' P. J. (eds) Drug Policy and Human Nature, Plenum Press.
8) Hawkins, D., Catalano, K. F. @ Miller, J. G. , 1992, Risk and protective      factors for alcohol and other drug problems in adolescence and early adulthood: implication for substance abuse prevention. Psychological Publication, Vol, 112, No. 1. 64 – 105.
9)   Muisener, P. P, 1994, Understanding and treating adolescent substance abuse, Sage Publications.
 
 
 
"צריך לבדוק, צריך לדעת...
צריך לחקור ולדרוש
כי  אי אפשר לייעץ או ללמד בלי להכיר"
                                                         (יאנוש קורצ'אק, כתבים פדגוגיים)
 
 

היכן אנחנו?
 
רעננה – אזור השרון (המשרת גם את כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, נתניה, קדימה צורן, אבן יהודה, תל מונד, כפר יונה ועוד).
ראש העין – אזור המרכז (המשרת גם את אורנית, שערי תקוה, אלעד, שהם, שוהם, פתח תקוה, מכבים, רעות, מודיעין וישובי השומרון).
גבעתיים – אזור המרכז (המשרת גם את רמת גן, תל אביב, רחובות, ראשל"צ, ראשון לציון, חולון ועוד).
 

טפול באספרגר
התפרסם מאמר ב - 6/17 בעיונים בחינוך
כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך
על מקרה בטפולנו המשתף
בניסיון רב בטפול באספברגר
 
האבחונים מוכרים
בכל מוסדות החינוך בארץ ובחו"ל, המרכז הפסיכומטרי ובמרבית המוסדות להשכלה גבוהה
 
אבחון לפסיכומטרי
תאריך אחרון לרישום
להגשת אבחון לפסיכומטרי
ו/או אבחון להקלות לבחינת אמי"ר
(אנגלית מיון לרמות)
בתנאים מותאמים: 17/10/18
לבחינה בדצמבר 2018
 
שיפור ההישגים
מתן הקלות בעקבות אבחון
בבחינות הבגרות
ובבחינה הפסיכומטרית
יסייעו לשפר את ההישגים.
 
MOXO
מבחן ממוחשב חדש מדוייק ואמין
לבדיקת הפרעות קשב ורכוז
עם נורמות ישראליות
לילדים, נוער ומבוגרים
 
הקלות בבגרות באנגלית
ללומדים 4-5 יחידות:
הקראת שאלון הבחינה
השמעת שאלון הבחינה
בחינה מתוקשבת
התעלמות משגיאות כתיב
- להקלות אלו יש צורך
באבחון פסיכודידקטי
לפי הנחיות משרד החינוך
לפרוט לחץ כאן
 
זכויות עולים
בבחינות הבגרות
לעולה חדש, עולה ותיק או תושב חוזר
 
ליקוי למידה
לא מילולי - הסבר המאפיינים
 
איך להפוך מגבלה ליתרון
צפו בסרט מדהים על נער עיוור
שהפך את מגבלתו ליתרון
 
C.P.T מבחן ממוחשב לבדיקת קשב ורכוז
C.P.T  (מקביל ל - TOVA) מצורף לכל סוג אבחון
במכוננו, לבדיקת התחום באופן מעמיק.
 
אנשי טפול וחינוך!
טיפים לשיפור
התקשורת והתישאול
 
היתרון של הסובלים
מקשיי קשב ורכוז
 
איך להצליח בחיים
תוכנית מפורטת ומנומקת
על פי מחקרים עדכניים
 
הטרדה מינית
איך להירגע - טיפים
לחצו על הקישורים ותתרגלו
 
קשר מורה תלמיד
 טפוחו מסייע
להתפתחותו, רווחתו
והישגיו של התלמיד
 
אמצעי התקשורת
הסכנות לילדים ולנוער
ודרכי התמודדות
 
הצעות לשיפור מצב חברתי
מתגייסים לצהל
עם קשיי קשב ורכוז -
טיפים איך להתנהל נכון בתהליך הגיוס ולאחריו.
 
האם אני בזוגיות טובה?
עשרה נושאים
שינחו אותך
לבדיקה עצמית או כשיחה עם בן/בת זוגך/תך לחץ כאן.
 
קשב ורכוז
מתגרשים ורוצים לספר לילדים?
טיפים איך לנהל שיחה כזו; לחץ כאן.
הדרכה, ליווי ותמיכה מקצועית תוכלו לקבל במכוננו.
 
 
מה ההבדל בין סוגי האבחון השונים?
נשמח לעמוד לרשותכם להתייעצות לגבי סוג האבחון להסברים נוספים
 
מה יגדיל סיכוייך לקבל התאמות בפסיכומטרי?
מבחן מפעם
בפסיכומטרי - מהו? 
 
:שם
:טלפון
:Email

צלצל עכשיו!

נייד: 055-6822582

טלפון: 09-7717099

לבלוג של מכון עטרה

לפייסבוק העסקי שלנו עטרה עטרה