לחץ: התמודדות במצבי לחץ

 
כתבה:
 
רוטפלד עטרה
פסיכולוגית חינוכית בכירה
מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
מנהלת מכון עטרה
 
הרצאה זו ניתנה לגננות כחלק מהכנה מערכתית של הישוב למצב לחץ ואיום בעקבות הסלמה במצב הבטחוני של מדינת ישראל.
 

מצב לחץ מהו?
 
מצב של לחץ הוא ארוע חיצוני, דרמטי ופתאומי המאיים על עצם הקיום: על שלומם הפיזי והנפשי של ילדים או מבוגרים.
איום הופך ללחץ אם הוא רב עוצמה, מתמשך או חוזר על עצמו.
בחיי השיגרה של גן הילדים מתעוררים לעיתים מצבים, שמוגדרים כמצב חירום:
 
מצב חירום יכול להיות ברמה של ארוע לאומי (מלחמה או אסון טבע),
ארוע בקהילה (פיגוע טרור בישוב)
או ארוע במשפחה (מוות, תאונת דרכים, מחלה קשה).
כל מצב חרום גורם לשינוי חריף בשיגרת החיים הנורמלית, ולכן, משבש את דרכי ההתמודדות הרגילות של מבוגרים וילדים.

למה הלחץ גורם?
 
הלחץ משבש שיגרה והרגלים ישנים, ומעורר תגובות ודרכי התנהגות חדשים מותאמים למצב.
הלחץ עלול ליצור משבר בחיי הפרט או הקבוצה המגיעים לנקודת מפנה, שאין ממנה דרך חזרה, אלא יש לעבור אותה תוך כדי התמודדות.
מצב לחץ נושא בחובו כשלון, התמוטטות והצפה - בבעיות בלתי פתורות מהעבר הקרוב והרחוק.
כפועל יוצא, ילדים או משפחות, שאופיינו בקשיים במצבי רגיעה ושלום, הינם בעלי סיכון גבוה יותר להיפגע במצבי לחץ. יתכן וידרשו יותר התייחסות ותשומת לב מהגננות ומהצוות הרב מקצועי.
אחרים, יגיבו בצורה תואמת ויתפקדו ללא צורך בעזרה. יש לציין שלעיתים הסתגלות מיידית עלולה להפוך לאחר זמן לחוסר הסתגלות.
תגובות הנראות רגילות בשעת משבר עלולות להתגלות ככיסוי לחוסר התמודדות ולחוסר התאמה.

קיימים גם יתרונות בהתמודדות עם מצבי לחץ:
מצב לחץ עשוי להיות גורם מזרז צמיחה וגדילה כשהוא הופך לאתגר להפעלת כוחות טמונים.
אישיותו של האדם מתחשלת לא בחוסר אתגר אלא בהתמודדות מוצלחת עמו.

 
תגובות של ילדים בגיל הרך ובגיל הגן למצב לחץ ומלחמה בהקשר למאפיינים התפתחותיים:
 
כל ילד בוחר לעצמו את דפוס התגובה המתאימה לו. ידוע שילדים החיים במשפחות המעורבות יותר במלחמה (למשל: כאשר האב מגוייס או קרוב משפחה נפגע במלחמה או במלחמות קודמות) יגיבו בצורה קשה יותר מילדים שהמלחמה מגיעה אליהם רק דרך כלי התקשורת ושיחה בבית וברחוב.
יש לזכור שחלק גדול מהתגובות למצבי מלחמה ומתח הם נורמליות, ואינן מצביעות על הפרעה עמוקה, ומתאימות למצב שבו יש איום סמוי או גלוי על בטחונו של הילד.
ילדים צעירים מגיבים ללחץ באופן שונה ממבוגרים. הם מושפעים מאוד מתגובות הסביבה הקרובה להם. הם חווים את הלחץ דרך חוויית הלחץ של המבוגר. לכן, חשוב לדבר על הארוע בצורה עניינית ורגועה ולהעביר מסרים בהתאם לקליטת הילדים כדי שהילד יקלוט את הדברים בפרופורציה מתאימה.
הילד קולט שהמבוגרים סביבו עסוקים ומוטרדים ואינם פנויים למלא את צרכיו כמו בימי שיגרה, מה שעלול לפגוע בתחושת הבטחון והמוגנות שלו. מצבים בהם יש עמימות, אי וודאות, נקודות מבט שונות ומחלוקות - יכולים לערער אצל הילדים את האיזון הפנימי, ועקב כך עלולים להופיע ביטויי חרדה כגון: הסתגרות, הימנעות, בכי, תוקפנות, התפרצויות זעם, סרבנות וכדומה.
ילדים צעירים הם בד"כ חסרי נסיון ומכירים פחות דרכי התמודדות אלטרנטיביים לגבי דברים שקורה סביבם. כאשר הם אינם מבינים בדיוק מה קורה, אך וקולטים את המתח של המבוגרים, הם יכולים לדמיין דברים קיצוניים, ואף חמורים ממה שבאמת קורה. הדמיון, אם כן, מגביר את תחושת הסכנה. אם המבוגרים אינם מאפשרים לבטא את הפחדים, רמת החרדה עולה עוד יותר ועלולה לפגוע בתפקוד הרגיל של הילדים.
פרוש המידע, המגיע לילדים, נובע מהשלב ההתפתחותי, בו הם נמצאים. אצל חלק מהילדים בגיל הרך החשיבה היא קונקרטית בעיקרה, והם מתקשים לפענח מושגים מופשטים כגון: זכויות, הסכם, אוטונומיה, הדדיות ועוד.
עד גיל בית הספר הילד משתמש בצורה מועילה בחשיבה המאגית שלו כדי להגביר את בטחונו. חשיבה מאגית היא חשיבה שהנחת היסוד שלה היא שכוח הרצון האנושי משפיע על ארועים כמו: כוחות טבע. אם עוזרים לרצון בעזרת ברכות, קללות, כישופים וחפצים - בעלי כוח כישופי - ניתן לשלוט במה שמתרחש סביבנו. ילד קטן יכול להאמין שאם יבטא את רצונו בכוחו המאגי: למשל, נשיאת קמעות, לא יקרה כלום לבני משפחתו ולו. דבקות קיצונית ללא פשרות בהרגלים יומיומיים יכולה להיות ביטוי לאמונה, שאם אעשה הכל בצורה מדוייקת לא יקרו שום שינויים מפחידים בחיי.
 היצמדות לחפצים, שנותנים הרגשת בטחון (למשל: צעצוע, שמיכה) מקלה על ילדים. יש בגדים, שמשמעותם מאגית הגנתית, והילד מסרב להיפרד או לפשוט אותם. רצוי לכבד התנהגויות אלו.
עקב האגוצנטריות בחשיבתו של הילד הוא בטוח שהאיום הבטחוני מכוון ישירות אליו. כיוון שאין לו מושגי זמן ומרחב אוביקטיביים, הוא אינו קולט שהסכנה רחוקה ממנו אם הוא נמצא בעורף, ולכן מגיבים רב הילדים גם אם אין איום אוביקטיבי עליהם כאילו הסכנה מוחשית, מיידית וקרובה.
עקב האגוצנטריות של הילד בגיל זה, כל פרידה מאדם קרוב היא פגיעה בו ונעשתה בגללו. ילד בגיל זה עשוי להרגיש כעס רב על ההורה שעזב אותו. הוא עלול לבטא את כעסו בצורה ישירה או עקיפה (על ידי הפסקת דבור עליו, והתעלמות ממנו כשהוא נוכח). לעיתים הילד חש שהפרידה היא עונש שניתן לו על היותו ילד רע או שובב. דחף של געגועים, כעס ואשמה מביא לעיתים להתפרצות, בכי, תוקפנות והתנהגות מבולבלת.
הבנת הקשר בין סיבה ותוצאה נמצאת אף היא בשלבי רכישה שונים. לכן, ילדים מתקשים להבחין בצורה ברורה בסיבות שגרמו להתרחשות ארוע מסויים. הם מתקשים להבין תוצאות צפויות במצבים שונים.
 ילדים צעירים נוטים לחתור לאמת חד משמעית תופסים מצבים במונחים של "טוב או רע" "שחור או לבן" צודק או טועה. זאת כדי לשמר מצב רגשי מאוזן, שיאפשר הסתגלות והתמודדות בגיל הרך.
השיפוט המוסרי של ילדים צעירים מתבסס בעיקר על תוצאות של מעשים. קיים קושי בהבנת הכוונה, שהובילה למעשה מסויים. הערכת התנהגות כהוגנת, צודקת או נכונה תתבסס עקב כך על תוצרים ועל תוצאות קונקרטיות.
רכישת מושגי הזמן נמצאת עדין בשלבי התהוות. ילדים צעירים מתקשים להבין תהליכים ארוכי טווח או כאלה המתרחשים בהדרגה. הם עסוקים בעיקר במה שמתרחש "כאן ועכשיו".
 

הסימפטומים שאנו יכולים להיתקל בהם בגיל הגן הם:
תפיסת נושא המוות אצל ילדים בגיל גן
 
במצבי לחץ עולה לא פעם הצורך בהתמודדות עם המוות. חשוב לכן, להבהיר כיצד ילדים תופסים את המוות.
ניתן לראות ביכולת תפיסתם התפתחות הדרגתית:
קיימים כמה מושגים עיקריים של המוות שנרכשים על - פי הילדים בצורה הדרגתית על פי גילם ורמת האינטליגנציה שלהם:
  1. אי הפיכות - מת לא יחיה שוב.
  2. סופיות - מתים לא מרגישים כלום.
  3. סיבתיות - הבנת הסיבות הגורמות למוות: מחלה, תאונה או זקנה.
  4. זקנה - כל אדם מזדקן.
  5. הכרחיות - סופו של כל חי למיתה (עקרון זה הוא הקשה ביותר להבנה).
הסיבה להדחקה זו של המוות נובעת מפגיעות רגשית של הילד בגיל זה, ולכן נדחית ההכרה המלאה של המוות לגיל מאוחר יותר, שבו כבר יש לילד אמצעים רגשיים להתמודד עם היבטים רגשיים אישיים של המוות.
מודעות להתפתחות מושג המוות אצל ילדים מסייעת לאנשי מקצוע ואנשי חינוך לדבר בשפה תואמת להבנתו של הילד בגילאים השונים.
 

היערכות הגננות להתמודדות במצבי לחץ עם הילדים
 
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והקלינית מצביעים על חשיבות ההתערבות המהירה במצבי משבר שונים.
גם ילדים שלא נפגעו ישירות באסון חשופים לעיתים לתופעת לוואי של פחדים ומתיחות. התייחסות נכונה מצד הגננת עשויה להקל ולמתן אותה לפני שהן מחריפות.
הגננת היא דמות משמעותית עבור ילדים צעירים. הם רואים בה מקור הזדהות, תמיכה ותחושה של בטחון אישי. היא מהווה גורם חינוכי מרכזי ובאחריותה להתמודד עם מיגוון רב של מצבים מורכבים.

בתהליך ההתמודדות נפעל ע"פ עקרון הרציפות:
עקרון זה מכוון להבטיח המשכיות תפקודית רציפה של הזדהות ורציפות הקשר הבין אישי ברמת המערכת וברמת הפרט.
 
שלושה מאפיינים מנחים בעקרון הרציפות:
  1. רציפות תפקודית - ממשיכים את שגרת היום יום.
  2. רציפות הזהות -תודעת הזהות נשמרת.
  3. רציפות בין אישית - קשרים שהיו משמעותיים בעבר ממשיכים גם היום.
באופן מעשי ישנן דרכים להקל על הילדים את ההתמודדות עם מצב חרום:
כיצד לסייע?
נביא מיגוון אפשרויות ופעילויות העוקבים אחר מודל החוסן הרב מימדי, שהוצע ע"י להד מולי (1993) גש"ר מאח"ד (גופני, שכל, רגש, מערכת אומות וערכים, חברה, דמיון) . מדובר בראשי תיבות של הגורמים להתמודדות בשעת משבר. להלן פרוט והסבר של המודל ודרכים ליישומו עם ילדים בגיל הגן.

גופני
עקרון חשוב לסיוע לילדים במצבי לחץ ומשבר הוא מתן אפשרות והזדמנות לעיסוק ועשייה בכלל ולעיסוקים הקשורים בארוע בפרט, כך תתאפשר לילדים תחושת יכולת התמודדות ושליטה יחסית במצב. דרך זו מאפשרת פריקת מתח והסחת דעת ממקור האיום.
דוגמאות ליישום: התעמלות, ריצה, קפיצה, ריקוד, עבודה, משחקים, הרפיה, שמיעת קלטות, תרגילי נשימה, משחק תפקידים. פעילות והרפיה.

ש
כל
מידע ופרושו בשפה תואמת גיל מאפשר לילד תחושה של שליטה.

רגש
מיומנויות הקשבה והבעת רגשות.
ניתן לגיטימציה להבעת מיגוון רגשות של הילדים, יחד עם עיבוד רגשות חיוביים.
למשל, ניתן לערוך "רשימה שמחה" של כל הדברים שאוהבים לעשות ונוכל לעשות היום, מחר, השבוע וכדומה.
שימוש בהומור, המחזת דברים מצחיקים.

מערכת אמונות וערכים
ברור עמדות, ערכים, גישות, משמעות, זהות אישית.
אמצעי זה מועבר למעשה לאורך השנה בגני הילדים (למשל, התייחסות לחגים, כישורי חיים).

חברה
תמיכה של החברה. למשל: סיוע של ילדים בוגרים בתפקידים אחראים ופעילים, תמיכה, קשר עם משהו קרוב, תגובה חמה, מגע פיזי, מסגרת חברתית.

דמיון
יצירתיות פסיכודרמה, משחק דמיון מונחה סמלים "כאילו".
 
 
הגננות מתבקשות להיעזר בצוות המקצועי העומד לרשותם בהתייחסות מערכתית בכלל ובהפניית מקרים חריגים.

מקרה יישומי
לסיום, מובאת דוגמא להתערבות טיפולית במצבי לחץ ומשבר, שהובאה לטפולי:
מדובר במקרה של ילדה בת שש, שלמדה בכתה א' בבית - ספר  דתי חרדי. הילדה היתה בת יחידה להוריה, שנולדה לאחר שנים רבות של טיפולי הפריה. הילדה הגיעה אלי יחד עם הוריה על רקע רציחתו של יצחק רבין ז"ל ראש הממשלה דאז. הילדה חשה בכאבי גרון חזקים. בדיקת רופא הילדים שללה מימצאים רפואיים. לאחר שיחה עם ההורים, בה קבלתי רקע והסטוריית חיים, שוחחתי עם הילדה. בהמשך, ניתנה לילדה הפעלה של ה – BASIC-PH (לפי מולי להד) ספור ב - 6 חלקים. 
ניתוח המימצאים הראה שימטש ב מנגננוני התמודדות יעילים. בעיקר בלטה התמודדות עצמאית בעזרת מאמצים גופניים עם קשיים. המפגש הסתיים בהצעה שהציעה הילדה; לכתוב מכתב תנחומים ללאה רבין, אלמנת המנוח, על מנת להתמודד עם תחושת הלחץ.

בביליוגרפיה:
  1. איילון, ע., 2000, חיים על הגבול, הוצאת נורד.
  2. האגף לחינוך קדם יסודי,2000, התמודדות במצבי לחץ, דף השעה, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי.
  3. לוינסון, ש., 1993, פסיכולוגיה בביה"ס ובקהילה בעת רגיעה ובימי חירום, להד. מ, איתור משאבי התמודדות באמצעות סיפור בשישה חלקים, מודל BASIC-PH, עמ' 55-70, הדר הוצאת ספרים.
  4. סמילנסקי, ש., 1981, תפיסת המוות בעיני ילדים, הוצאת "אח" בע"מ.
  5. שפ"י, 2000, דף הנחיות למצב חירום לגננות, משרד החינוך – שפ"י.
 
קרא עוד:

דרך להירגע - שלב א'
דרך להירגע - שלב ב'
דרך להירגע - שלב ג
 
 
"אין דבר שהפחד או התקוה לא יגרמו לאדם להאמין בו"
                                                                              (ואוונארגוס)
 

היכן אנחנו?
רעננה – אזור השרון (המשרת גם את כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, נתניה, קדימה צורן, אבן יהודה, תל מונד, כפר יונה ועוד).
ראש העין – אזור המרכז (המשרת גם את אורנית, שערי תקוה, אלעד, שהם, שוהם, פתח תקוה, מכבים, רעות, מודיעין וישובי השומרון).
גבעתיים – אזור המרכז (המשרת גם את רמת גן, תל אביב, רחובות, ראשל"צ, ראשון לציון, חולון ועוד).
 
 

טפול באספרגר
התפרסם מאמר ב - 6/17 בעיונים בחינוך
כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך
על מקרה בטפולנו המשתף
בניסיון רב בטפול באספברגר
 
האבחונים מוכרים
בכל מוסדות החינוך בארץ ובחו"ל, המרכז הפסיכומטרי ובמרבית המוסדות להשכלה גבוהה
 
אבחון לפסיכומטרי
תאריך אחרון לרישום
להגשת אבחון לפסיכומטרי
ו/או אבחון להקלות לבחינת אמי"ר
(אנגלית מיון לרמות)
בתנאים מותאמים: 17/10/18
לבחינה בדצמבר 2018
 
שיפור ההישגים
מתן הקלות בעקבות אבחון
בבחינות הבגרות
ובבחינה הפסיכומטרית
יסייעו לשפר את ההישגים.
 
MOXO
מבחן ממוחשב חדש מדוייק ואמין
לבדיקת הפרעות קשב ורכוז
עם נורמות ישראליות
לילדים, נוער ומבוגרים
 
הקלות בבגרות באנגלית
ללומדים 4-5 יחידות:
הקראת שאלון הבחינה
השמעת שאלון הבחינה
בחינה מתוקשבת
התעלמות משגיאות כתיב
- להקלות אלו יש צורך
באבחון פסיכודידקטי
לפי הנחיות משרד החינוך
לפרוט לחץ כאן
 
זכויות עולים
בבחינות הבגרות
לעולה חדש, עולה ותיק או תושב חוזר
 
ליקוי למידה
לא מילולי - הסבר המאפיינים
 
איך להפוך מגבלה ליתרון
צפו בסרט מדהים על נער עיוור
שהפך את מגבלתו ליתרון
 
C.P.T מבחן ממוחשב לבדיקת קשב ורכוז
C.P.T  (מקביל ל - TOVA) מצורף לכל סוג אבחון
במכוננו, לבדיקת התחום באופן מעמיק.
 
אנשי טפול וחינוך!
טיפים לשיפור
התקשורת והתישאול
 
היתרון של הסובלים
מקשיי קשב ורכוז
 
איך להצליח בחיים
תוכנית מפורטת ומנומקת
על פי מחקרים עדכניים
 
הטרדה מינית
איך להירגע - טיפים
לחצו על הקישורים ותתרגלו
 
קשר מורה תלמיד
 טפוחו מסייע
להתפתחותו, רווחתו
והישגיו של התלמיד
 
אמצעי התקשורת
הסכנות לילדים ולנוער
ודרכי התמודדות
 
הצעות לשיפור מצב חברתי
מתגייסים לצהל
עם קשיי קשב ורכוז -
טיפים איך להתנהל נכון בתהליך הגיוס ולאחריו.
 
האם אני בזוגיות טובה?
עשרה נושאים
שינחו אותך
לבדיקה עצמית או כשיחה עם בן/בת זוגך/תך לחץ כאן.
 
קשב ורכוז
מתגרשים ורוצים לספר לילדים?
טיפים איך לנהל שיחה כזו; לחץ כאן.
הדרכה, ליווי ותמיכה מקצועית תוכלו לקבל במכוננו.
 
 
מה ההבדל בין סוגי האבחון השונים?
נשמח לעמוד לרשותכם להתייעצות לגבי סוג האבחון להסברים נוספים
 
מה יגדיל סיכוייך לקבל התאמות בפסיכומטרי?
מבחן מפעם
בפסיכומטרי - מהו? 
 
:שם
:טלפון
:Email

צלצל עכשיו!

נייד: 055-6822582

טלפון: 09-7717099

לבלוג של מכון עטרה

לפייסבוק העסקי שלנו עטרה עטרה