חינוך: גישה אחרת

 
תקציר:
 
מוצעת גישה מועילה וחדשנית למשמעת להורים ולמחנכים. הטכניקה פותחה במחקר על ילדים הנמצאים במשפחות אומנה/אימוץ וההורים המגדלים אותם. השיטה ניבנתה על רקע הבנת עקרונות הקשר הראשוני בין האם והתינוק, ומיושמת לילדים בוגרים, שלא חוו קשר ראשוני מספק ובטוח עם הוריהם הביולוגיים.
על פי  ספרו של ג'רלד א. נלסון "משמעת טובה ילדים טובים".
 
 
הגישה פותחה מתוך מחקר שנערך על ילדים מאומצים או ילדים שנמסרו לאומנה.
 
מטרת המחקר
 
המטרה היתה לפתח קשר בין ילדים אלה והוריהם המאמצים/אומנים. יכולתם של ילדים אלו להאמין ולבטוח בהוריהם היתה נמוכה, היות והם כבר איבדו מספר משפחות לפני שהגיעו למקומם הנוכחי.
סקירת הספרות מעידה כי הקשר אם - ילד נוצר עוד בינקות. ניתן ללמוד עליו גם בצפיה על בעלי חיים יונקים.
כדי להבטיח הישרדותו של תינוק יונק, חסר אונים ומהווה טרף קל לחיות אחרות, פיתח הטבע מערכת התנהגויות לילד ולאם כאחד, המטפחת בינהם קשר עז. קשר זה מאלץ את האם לשוב לילד שלה, להאכיל אותו ולהגן עליו מפני חיות טורפות וציידים. הקשר מכוון גם את גור היונקים להישאר בקירבת האם. (זו הסיבה שלא מומלץ להתקרב לגור דובים במעבה היער...).
 
תינוקות אנושיים דורשים שנים רבות של הגנה ודאגה כדי לשרוד ולגדול. לכן, תהליך המקשר בין הורים אנושיים וילדים הוא תהליך חשוב. הוא אינו נוצר באופן אוטומטי. יש הורים וילדים רבים שתהליך זה קשה עליהם, ולא מושגת
התקשרות חזקה וטובה. לפעמים, התהליך נקטע בעקבות אשפוז פרידות ואבידות. כאשר תהליך יצירת הקשר רצוף קשיים, הורים וילדים מתלבטים ומבולבלים בקשר לרגשות שלהם אלה כלפי אלה. הם מפתחים בעיות חמורות, והופכים להיות ילדים הסובלים ממצוקה עמוקה.
 
חוקרי מחקר זה הסתמכו על קיומו של הקשר המשמעותי הורה - ילד בקרב מרבית היונקים. הם התייחסו גם לתוצאות ההרסניות בהעדרו של קשר מסוג זה.
 
כשמתבוננים בתהליך היווצרות הקשר בין התינוק לאמו, נבחין בתהליך המתקדם ממתח ואי נוחות לרגיעה:
כאשר התינוק רטוב או רעב, הוא בוכה באופן המעורר תגובה מיידית. הבכי גורם למתח ואי נוחות לאמו. כשבכיו של התינוק עולה לרמה מסויימת, מניחה האם בצד את עיסוקיה ומחליפה לו את החיתול הרטוב. היא מדברת אליו בפעולת ההחתלה. אחר - כך היא מתיישבת עם הילד ומאכילה או מניקה אותו. לרב האם והילד נוטים להירגע מיד, כשהתינוק מתמקם בשקערורית זרועה של האם בתנוחה נוחה.
 
מחקרים שנעשו על ידי בולבי הראו כי הקשר אם - עולל מתפתח במהירות רבה בשעות ובימים הראשונים לחיי התינוק. בנוסף, הם גילו כי
מגע, קשר עין, בכי ופעילות גומלין גופנית בין האם לתינוק משמעותיים בהתפתחות קשר זה.
 
חוקרי המחקר הנוכחי הגיעו למסקנה שלפעילויות הגומלין האלה בין התינוק לאם (דבור, האכלה, חיוך, אחיזה) העוברים משלב של ריגוש רב למצב של התרגעות - הן אלה שיוצרות את הקשר בין האם לתינוק. פעילויות אלה גורמות לקשר זה לצמוח ולהתחזק.
החוקרים העלו שאלה משמעותית לגבי האפשרות לפיתוח קשר כזה אצל ילדים בוגרים החווים מצוקה, שטרם חוו היווצרות קשר בימי הינקות והילדות כמצופה.
 
 
במחקר הנוכחי
נצפו במשך 18 חודשים 26 ילדים, שנלקחו מהוריהם הטבעיים בגלל הזנחה או התעללות. חלקם כבר שובצו בבתי מאמצים ואומנה רבים בעבר.
למרות שהעונשים היו עקביים ולעיתים נוקשים, הם לא גרמו לשיפור ההתנהגויות. הילדים הסתכנו בהתנהגותם כאילו ציפו, או אפילו רצו, שההורים שלהם ינטשו אותם, כפי שעשו מבוגרים אחרים לפניהם.

השערת החוקרים היתה כי ההתנהגויות המרגיזות והבלתי מסתגלות של הילדים, שעוררו רגשות שליליים אצל ההורים, היוו אילוצים מגושמים ליזום שלב ראשון של קשר. ההורים המאמצים לא הבינו את הרמז. לחילופין הם הביעו רגשות עזים של דחיה ונטישה ("לך לחדר שלך", אני יוצא החוצה").
בשלב זה, למול רגשותיהם השליליים של הילד וההורים, הילד נינטש או הורחק, ותהליך בניית הקשר נקטע.
בכך חזר על עצמו ספורם הידוע של הילדים, ושממנו חששו, נטישה.
בעזרת מחקריו של בולבי בנושא יצירת הקשר, זיהו החוקרים רמז שהתיר את מעגל הקסמים הזה: ילדים הנמצאים בסכנה או במצוקה מחפשים את קרבת ההורים וזקוקים לה כדי לחוש בטוחים. הורים מגינים ומשמשים מקור של סיפוק. הילד, בדרכו הפרימיטיבית, חיפש אחר כל סוג התנהגות שהיא, הנחוצה כדי לעורר רגשות עזים, שיפתחו או יחזקו את ההתקשרות.
כתגובה, ההורים סיכלו את הצעד הבא הנחוץ להתקשרות: קירבה. מחוסר יכולת לקרוא את המשמעות של התנהגות הילד, הם עשו את ההיפך ממה שהיה נחוץ, על ידי כך שסילקו את הצעיר מטווח ראייתם. כתוצאה מכך לא נוצר קשר, והקירבה לא התחזקה.

בתהליך המחקר הדריכו החוקרים את ההורים המאמצים ולימדו אותם שיטה חדשה הנקראת:

נזיפה בת דקה
 
ההורים התבקשו לא להעניש את הילדים בדחיה. במקום זאת נאמר להם כי כאשר הילד נוהג שלא כהלכה צריך להושיב אותו בחיקם ולנזוף בו/בה בתוקף ועם הרבה רגש. כאשר יתעוררו בילד תגובות רגשיות (כמו: מבט עצוב, דמעות, ראש מורכן) יהיו גם ההורה וגם הילד נתונים במצב של ריגוש עז. בשלב זה, צריכים ההורים לשנות את נימת הדיבור באופן פתאומי, ולהיות חמים ואוהבים. הם צריכים להשיב את הבטחון לילד באשר להתמדת יחסיהם ולספר לילד על דאגתם וחששם הכנים כלפיו. בעזרת הטקס הזה בתירגול לקשר לימדו החוקרים את ההורים לחשוף בפעולה הדדית רגשות שליליים עזים ואחריהם רגשות חיוביים עזים (כעס כנגד דאגה וחיבה).
בצורה זו, ההורה "פרץ" את קיר המגן, שהפריד בינו לילד באמצעות הבעה של רגשות חזקים.
מכיוון שקל להורה להאריך את חלק הנזיפה, נקבע פרק זמן, כך שההורה יוכל להחליף בפתאומיות את הרגשות השליליים העזים (שימשכו לא יותר מ – 30 שניות) לרגשות חיוביים עזים (שימשכו אף הם 30 שניות), לפני שלילד יהיה זמן לבנות את חומת המגן שלו. לכן קוראים לשיטה נזיפה בת דקה.

התוצאות המדווחות ע"פ המחקר היו טובות:
הילדים התפרעו פחות, הקשר הורה- ילד השתפר. ההורים דיווחו כי הילד יותר ברור, רוחש חיבה ועליז.
הילד החל לפתח בהדרגה מצפון, דאגה והתחשבות, שתפסו את מקומה של האוירה הקרבית.

להלן יובאו חמשת השלבים של נזיפה בת דקה:
 
לפני הנזיפה חובה לזהות ולהפריד את הכעס שיש בנו כתוצאה מארועים אחרים מן הכעס שהתעורר בגלל התנהגותו הלקויה של הילד. הערכה קצרה זו מבטיחה כי רגשות הכעס צריכים להתאים להתנהגות הלקויה, ולא לארועים אחרים, שקרו באותו יום.
יש למצוא מקום הרחק מאנשים אחרים, על מנת לצמצם את הסחת הדעת. נוגעים ואוחזים בילד, ובו זמנית נוזפים בו על ההתנהגות הלקויה. מידת הכעס צריכה להיות מותאמת למקרה. מסבירים לילד מדוע נזפו בו, מסבירים את החוקים עד שהילד מגיב בסימן של רגש (מבט מושפל, פנים עצובות וכדומה).

שלבים 2-5 עורכים יחד 30 שניות:
מעבר מהצהרות של כעס ונזיפה להתנהגות חמה ואוהבת, מלאת רגשות ומטפחת. לצורך זה עלינו לשנות מחשבותינו ולהתאמן בזמן רגיעה במשפטים חמים ואוהבים לילד.
הילד צריך לדעת מעל לכל ספק שאוהבים אותו, שלא ינטשו אותו, שיש לו יכולת להשתנות וללמוד כיצד להתנהג,
ותמיד יוכל לקבל סיוע. בצעד זה משיבים לילד את בטחונו בערכו.
השאלות תשאלנה כך שהילד יצטרך לצטט את החוק שהופר. זהו הזמן ללמד את החוק אם הילד אינו יודע. הילד נדרש להסביר את תוצאות הפרתו של החוק.
חיבוק, טפיחה חמה על הגב. המגע מהווה סמליות וגופניות שמדגישה את הקרבה ביחסים. כך מכיר הילד בנזיפה כמחווה אוהבת.
 
לאחר 20 שנה של שימוש בשיטה: נזיפה בת דקה ניתן לסכם את יתרונותיה:
בביליוגרפיה:
  1. נלסון, א. ג'., 2000, משמעת טובה ילדים טובים, שמעוני הוצאה לאור בע"מ.
  2. Bowlby, E, John. , 1973 -1980, Attachment and Loss, Vols I, II, III. New York: Basic Books.
"המילה לא -
היא הרבה יותר משמעותית,
אם היא נאמרת על ידי הורה,
שגם יודע כיצד לומר כן"
                                                            (ג'וייס מיינרד)
 
 
היכן אנחנו?
רעננה – אזור השרון (המשרת גם את כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, רמת השרון, נתניה, קדימה צורן, אבן יהודה, תל מונד, כפר יונה ועוד).
ראש העין – אזור המרכז (המשרת גם את אורנית, שערי תקוה, אלעד, שהם, שוהם, פתח תקוה, מכבים, רעות, מודיעין וישובי השומרון).
גבעתיים – אזור המרכז (המשרת גם את רמת גן, תל אביב, רחובות, ראשל"צ, ראשון לציון, חולון ועוד).
 
 

טפול באספרגר
התפרסם מאמר ב - 6/17 בעיונים בחינוך
כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך
על מקרה בטפולנו המשתף
בניסיון רב בטפול באספברגר
 
האבחונים מוכרים
בכל מוסדות החינוך בארץ ובחו"ל, המרכז הפסיכומטרי ובמרבית המוסדות להשכלה גבוהה
 
אבחון לפסיכומטרי
תאריך אחרון לרישום
להגשת אבחון לפסיכומטרי
ו/או אבחון להקלות לבחינת אמי"ר
(אנגלית מיון לרמות)
בתנאים מותאמים: 22/5/18
לבחינה ביולי 2018
 
שיפור ההישגים
מתן הקלות בעקבות אבחון
בבחינות הבגרות
ובבחינה הפסיכומטרית
יסייעו לשפר את ההישגים.
 
MOXO
מבחן ממוחשב חדש מדוייק ואמין
לבדיקת הפרעות קשב ורכוז
עם נורמות ישראליות
לילדים, נוער ומבוגרים
 
הקלות בבגרות באנגלית
ללומדים 4-5 יחידות:
הקראת שאלון הבחינה
השמעת שאלון הבחינה
בחינה מתוקשבת
התעלמות משגיאות כתיב
- להקלות אלו יש צורך
באבחון פסיכודידקטי
לפי הנחיות משרד החינוך
לפרוט לחץ כאן
 
זכויות עולים
בבחינות הבגרות
לעולה חדש, עולה ותיק או תושב חוזר
 
ליקוי למידה
לא מילולי - הסבר המאפיינים
 
איך להפוך מגבלה ליתרון
צפו בסרט מדהים על נער עיוור
שהפך את מגבלתו ליתרון
 
C.P.T מבחן ממוחשב לבדיקת קשב ורכוז
C.P.T  (מקביל ל - TOVA) מצורף לכל סוג אבחון
במכוננו, לבדיקת התחום באופן מעמיק.
 
אנשי טפול וחינוך!
טיפים לשיפור
התקשורת והתישאול
 
היתרון של הסובלים
מקשיי קשב ורכוז
 
איך להצליח בחיים
תוכנית מפורטת ומנומקת
על פי מחקרים עדכניים
 
הטרדה מינית
איך להירגע - טיפים
לחצו על הקישורים ותתרגלו
 
קשר מורה תלמיד
 טפוחו מסייע
להתפתחותו, רווחתו
והישגיו של התלמיד
 
אמצעי התקשורת
הסכנות לילדים ולנוער
ודרכי התמודדות
 
הצעות לשיפור מצב חברתי
מתגייסים לצהל
עם קשיי קשב ורכוז -
טיפים איך להתנהל נכון בתהליך הגיוס ולאחריו.
 
האם אני בזוגיות טובה?
עשרה נושאים
שינחו אותך
לבדיקה עצמית או כשיחה עם בן/בת זוגך/תך לחץ כאן.
 
קשב ורכוז
מתגרשים ורוצים לספר לילדים?
טיפים איך לנהל שיחה כזו; לחץ כאן.
הדרכה, ליווי ותמיכה מקצועית תוכלו לקבל במכוננו.
 
 
מה ההבדל בין סוגי האבחון השונים?
נשמח לעמוד לרשותכם להתייעצות לגבי סוג האבחון להסברים נוספים
 
מה יגדיל סיכוייך לקבל התאמות בפסיכומטרי?
מבחן מפעם
בפסיכומטרי - מהו? 
 
:שם
:טלפון
:Email

צלצל עכשיו!

נייד: 0544-413469

טלפון: 09-7717099

לבלוג של מכון עטרה

לפייסבוק העסקי שלנו עטרה עטרה